פת לחם, שער שביעי - שער התשובה ז

1ההתמדה על עשותה והאיחור מהניח אותה פרט בלא זו אף זו שאם התמיד ועשה אותה כמה פעמים אח"כ בודאי אין שם תשובה צודק בו אלא אעפ"י שלא עשה עדיין החטא רק שהיה צריך להניח אותה מיד ולהחליט בדעתו עזיבתה ולא עשה כן רק נתאחר הזמן ולא הניחה מדעתו או הכונה במצותו על תחלת הצווי הבא בתורה ועל מה שהוזהר אח"כ על קיומה ביעוד העונשים בשתי התוכחות גם ע"י הנביאים אמר והזהרתו:

2אין קטנה בעבירות עם ההתמדה אין לקרוא שם קטנות על העבירה אם הוא מתמיד בה וכן להיפך ומפרש הטעם ע"ז וז"א והוא שההתמדה מורה וכו':

3על בזותו כו' תחלה אומר דרך כלל ואח"ז מבאר ב' החלוקות ומיקל במצותו במעשה טוב והזהרתו על פועל רע:

4ומזמן עצמו כו' ונמצא שאף שהעבירה מצד עצמה היא קטנה אמנם העדר כבוד הבורא ית' הנראה ממנה הוא גדול:

5עד אשר יפתח הסגר וקשר חוטיו ודבוקם יהיה נתק ונפתח ויש גורסין ונפחת:

6וכן הקטנות כו' עם התמדה ובקשת המחילה הקטנות עם ההתמדה והגדלות עם בקשת המחילה:

7הוי מושכי העון בחבלי השוא פירוש בחבלים רעועים שאין בהם ממש וסיפיה כעבות העגלה חטאה:

8והשקפתו על כו' השקפתו שזה על נסתרותיך ונגלותיך:

9ותתעלם העלמה הוא היסח הדבר מדעתו בכונה והוא ית' לא יתעלם:

10החזרה אל העבירה עכשיו מדבר במי שעזב חטאו לגמרי מתחלה ולא הסכים להתמיד בו רק שאח"כ נהפכה דעתו וחזר אליה:

11לאחר שיגיע אל רצונו באהבת המועיל ועל אהבת הערב אמר וישלים תאותו בהם:

12בעוד בחיים חייתך בעוד חיותך כלומר נפש החיונית שלך עדיין חיה:

13ויש לאל ידך היא בחינה שנית היא נותנת שצריך האדם למהר בהכנת צדתו בעודנו בריא ושלם בכחו לעשותה ופן יחלה ויחלש אף שיהיה חי:

14כי רב ממך הדרך לפי שהזכיר לשון צדה קרא לזמן צורכה דהיינו העוה"ב דרך:

15כי פנה היום כי לא תדע כו' שתי חששות יש בדבר אולי כבר פנה היום כלו' פנה יום חלדך ונוטה להעריב ועוד לא כביר ימי חייך ועוד אף כשתחיה אולי לא תוכל כי יגיעוך מניעות ועכובים וז"א כי לא תדע מה ילד יום והם הם עצמם השתי בחינות שזכר בתחלה כנ"ל:

16כי תמול כו' יום אתמול לא ישוב לך לעד לעולם לתקן כו מה שקלקלת בו וצריך אתה לתקנו ביום אחד וא"כ יהיה צריך היום ההוא להתקין לעצמו ולפרוע גם בעד יום אחר ואם יקובצו רבוי ימים מקולקלים איזה זמן יספיק לתקנם לכן מהר כו':

17שקול וספור וחשוב פרט ג' לשונות כלו' שבתחלה כל דבריך אשר פעלת הוא שקול במאזני צדקו אם נקל הוא או נכבד ואח"כ יבואו מעשיך בהספר לצרפם יחד כמאמרם ז"ל בצדקה כל פרוטה ופרוטה. מצטרפת לחשבון גדול ואח"ז יבואו בחשבון הזכיות נגד החובות לראות מי מהם הכריע:

18ואל תאמרי מחר אעשה למעלה כבר אמר ואל תאמרי מחר אקח צדה שם דבר בכלל העבודה שלא ירפה עכשיו מן העבודה ויניחנה לאחרית ימיו ובכאן מדבר שגם באיזה דבר פרטי לא יניחנו למחר לפי שיום המות כו' ואולי לא תגיע ליום מחר ח"ו:

19מהרי עשות כו' מבאר דבריו והכונה באמרו חצו וברקו שהמות מורגש וניכר באדם בכל יום אם מצד מקרים החיצונים הפועלים באדם ומחלישים מזגו שהם הקור והחום והלחות והיובש והם דוגמת החץ הבאה מבחוץ ואם מצד החום הטבעי המתיך ליחותו השרשי מיום ליום והוא דוגמת הברק השורף:

20ואל תתמהמהי כו' הנה למעלה דבר בשתי חלוקות באמרו שם ואל תאמרי מחר אקח צדה כו' ודעי כי תמול לעד לא ישוב וחזר וביאר כאן שתי חלוקות תחלה אמרי מהרי עשות בכל יום כו' ואח"ז אמר נגד חלוקה הב' ואל תתמהמהי כלו' שלא תקוה לשוב עוד מן העוה"ב לעוה"ז ולשלם חובתך כי כצפור כו' שבודאי לא נדד מקנו עד שנהרס הקן והוא באפס תקוה לשוב כן אין מקוה לאדם לשוב עוד עד זמן תחיית המתים ואו אין זכות וחובה רק זמן הגמול:

21ואמרו חז"ל בענין הזה כו' מוסב למעלה על כלל הענין שהוא מדבר עתה דהיינו עזיבת החטא:

22ואינו חוזר בו אינו שב ומתחרט בו: