פת לחם, שער שביעי - שער התשובה ח

1ולא ישנה קצורם בהם לא יהיה שונה עוד קצורו כלומר עצלותו בהם:

2לעומתו ונוכח פניו נגד עונות שבין אדם למקום ושבין אדם לבריות:

3ונכלם מבשתו שבבקשת המחילה גופא הוא עומד בבושה וכלמה:

4ונשברה נפשו הנפש המתאוה והכוונה שנשברה תאותו:

5והיה חטאו סבה כו' כלו' ונמצא א"כ שחטאו שחטא הוא סבה לכניעתו ולהשתדלותו לפרוע כו':

6לא יתגאה כו' ויגבה לבו וירום פרט ג' חלוקות נגד הג' חלוקות בשלימות דהיינו תלמוד ומעשה שב"א למקום ומעשה שב"א לבריות שבכולם היצר מתנכל לאדם ללכדו ברשתו ולהפסידם דהיינו הגאוה בתלמוד וגובה לב במעשה שב"א למקום ורוממות במעשה שב"א לבריות:

7יותר מכל צדקות הצדיק פירש שהצדקות מועילים ועוזרים זה לזה שמצוה גוררת מצוה אולם לפעמים החטא מועיל יותר וכן להיפך בעבירות שעבירה גוררת עבירה ולפעמים פעולת הצדק מזקת לו יותר כמו שמבאר שניהם:

8בגאוה ובחונף שמתגאה במעשיו אף שמתחלה עשאם לשם שמים וע"י זה בא למדת החונף לעשות לכתחלה לשם צביעות שיהיה נכבד ונחשב בלב רואיו ואח"ז אוהב ומשתדל שישבחוהו בני אדם בפיהם:

9ממה שהוא גדול כו' הייתי מפחד שלא יהיה אצלכם דבר שהוא גדול מן העון:

10מה שיכול לסבלו והיא הנקראת תשובת המשקל: