פת לחם, שער שביעי - שער התשובה ט

1ככחש באלהים הכוונה על הדוגמא שאמר שלמה פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' שהכוונה שם על מ"ש מרע"ה ואמרת כחי ועוצם ידי כו' שהוא קצת רפיון באמונת ההשגחה בפרטיות:

2והמחשבות הרעות והמצפונים הרעים הכוונה במחשבות רעות על מחשבות התאוות כמו מאכלות אסורות ועריות ובמצפונים הרעים על המחשבות להרע לב"א כי מה שפרט מה שב"א לבריות בחלוקה שנית היינו מה שבאה לפועל אמנם כאשר נשאר במחשבה ולא בא לפועל לא הרע עדיין לאדם ולא חטא רק לבורא ית' לכן נמנה בחלוקה שבין אדם למקום:

3ולאוין שבחובת הלבבות כמו מחשבה לע"ז וחמדת קנין זולתו ושנאת ריעים ודומיהן:

4או בזכרם שזכר בפיו אותם לגנות ודופי:

5כשיתעורר לקצורו שקצר בעשות טוב וישתדל לשוב מעוותו שעוות בפועל רע:

6כלב הרע שלבו רע לשמים בכללו ובועט בעבודתו ית' בעשות טוב ואח"ז אמר והמחשבה הרעה שמחשב לעשות רע בפועל:

7והנטירה והקנאה והשנאה אף שענינם נוגע לבריות מ"מ אחר שאינם רק בלב ואינם יוצאים לפועל אינו חומס בזה לבני אדם:

8בהטבת הלב שיהיה לבו טוב ומשתוקק לעבודתו ית' ולהשמר מאזהרתו:

9ואהבת הטוב לבני אדם שיאהב וירצה בטוב זולתו והוא היפך הקנאה והשנאה והמחילה היא היפך הנטירה וגם זה נקרא בינו למקום אחר שאיננו דבר בפועל כנ"ל:

10באותו ענין ובאותו מין תחלה אמר באותו ענין דהיינו אם חטא באכילת איסור גם תשובתו תהיה שיגדור עצמו גם באכילות המותרות ואם בבעילות האסורות תהיה תשובתו ג"כ לקדש עצמו במותר לו ואם בשבועת שקר יגדור עצמו גם משבועת אמת ואח"ז אמר באותו מין דהיינו באכילות אם חטא באכילת בשר אסור יגדור עצמו מבשר ואם ביין האסור יגדור עצמו מיין המותר ואם במין ממיני הפירות יגדור עצמו מאותו המין וכן בבעילות אם חטא באשת איש יגדור עצמו מקרבתם ומלשיח עמהם ואם בפנויות יתרחק מהם וכן בשבועות אם בבטוי או בפקדון או בהלואה וכן בחלול ימים המקודשים באיזה מלאכה שחילל יגדור עצמו ויתרחק ממנו:

11עם שתוף הלב כו' שאם עשה התשובה בפועל ישתף גם הלב דהיינו שתהיה כונתו רק לו ית' ולא להתחשב לבני אדם:

12ובעוד שהוא מאריך ימים כלומר שלא ידחה תשובתו באמרו עוד לו ארכא בחיים שהרי גם התשובה צריכה זמן ארוך ואיך ידחנה:

13ובכמוהו אמר כו' מוסב על כלל הענין שמדבר בכאן דהיינו בדברים שבין אדם למקום ואין נוגע לאדם זולתו שבכמוהו נאמר אם חכמת חכמת לך כו':

14לאלהים ולבני אדם עונות שבין אדם לחבירו שבהם האדם חוטא לאלהים שהזהיר מהם וגם מריע לחבירו:

15יקשה על האדם התשובה מהם לכמה פנים כמה פנים ושבות יש שעל ידם קשה על האדם לשוב מן העונות ההם:

16שלא ימצא העשוק ואח"ז מפרש שזה גופא יתכן להיות בשני פנים אם שמת העשוק או שיהיה במקום רחוק ממנו:

17מהזיקו בגופו כו' שאם הזיקו בממון בודאי ימחול לו כשיחזיר לו הקרן עם איזה תוספת יתפייס בו אמנם בגופו הוא פסידא דלא הדר ואפשר שלא יתפייס על צערו וכאבו שהיה לו או בכל ממון שיפסוק לו וכן בגנותו:

18שנטבע הממון האכור כו' מלשון טובע במים שכמו טובע בנהר שנשקע ונתקע בין חלקי המים שהם רבים עליו ואינם ממינו כן האסור הנתקע בהרבה מן המותר וז"א בכפליו כלומר בכמות רב שיש בו כפלי כפלים נגד המותר כמו:

19גזל מריש קורה גדולה הרי שגם לדברי הכל התשובה השלמה עפ"י שורת הדין הוא להחזיר הקורה עצמה שגזל רק מפני תקנת השבים אמרו שיחזיר דמים וכו' וממילא משמע שלא יצא נקי ידי שמים בשלימות עד שיחזיר אותו הדבר עצמו:

20המעשים הטבעיים כמו אכילה ושתיה שהטבע מבקש ותובע אותם:

21שפיכות דמים והריגת הנקיים פרט ב' חלוקות כפי חלוקתם בתורה שבעשרת הדברות הוזהרנו בלא תרצח בסתם ואח"כ הוזהרנו עוד באזהרה בפ"ע על הריגת הנקיים באמרו ונקי וצדיק אל תהרוג והכוונה שם ע"פ קבלת חכמינו והובא ברש"י ז"ל על הנתונים ומסורים לדין באיזה חטא משפט מות שמי שנתחייב ויצא ליהרג ואמר אחד יודע אני ללמד עליו זכות מנין שמחזירים אותו ת"ל ונקי אל תהרוג:

22בין בפגיעה שפגע בהם בידיו בין שגרם מיתתם ברכילותיו ובדואג היו שניהם:

23ואם בפיוס ובכניעה כו' היינו כשאין לו ממון, ואולי כוונתו שבגזילה כזאת שלא לקח ממנו מאומה רק גרם לו באמרי פיו שרכל עליו די לו גם לכתחלה שיפייסנו ג"כ באמרי פיו אם יתפייס. ואמר בפיוס ובכניעה בפיוס על הפסד ממונו ובכניעה על צערו שציער אותו:

24למחור לו הפסד ממונו ולנשוא חטאו על צערו:

25ואשר אכלו שאר עמי כו' הרי שמעלה הכתוב גזילת ממונם וקנינם לאכילת בשרם והפשטת עורם שע"י דלות האדם ומיעוט מזונו וע"י צערו משמן בשרו רזה וצפד עורו על עצמו:

26ולדבר בהם הכוונה להתל בהם וזה שמביא לקמן פסוק ואיש ברעהו יהתלו:

27לעמוד על זה איננו יכול לעמוד על שיעורו לדעת מה שקלקל וכמה צריך לתקן:

28מפני שאין לו תכלית אצלו שהענין הזה הוא כ"כ מרובה אצלו עד שממש אין לו תכלית ומדה ידועה לרבויו:

29לבו יקבץ און כו' הרי שהמנין הזה בא בקבוץ הרבה בפעם אחד אמור מעתה כמה ישתרגו ויתקבצו בפעמים הרבה:

30אם ראית גנב כו' וסיפיה פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה מלת שלחת אינה לשון שליחות אלא לשון שילוח והתפשטות בלי גבול ומדה ומלת תצמיד הוא לשון חבור כמו צמיד פתיל ויצמדו לבעל פעור:

31ואיש ברעהו כו' וסיפיה למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו:

32ומשיג במין הזה כלומר גם זה נכנס במין הזה מי שאפשר לו וכו' רק שיחול פירוש תקות ממונם עכב אותו ומונעו מזה כלומר שע"י שלא התרגז עליהם ולא הוכיחם הם אוהבים אותו וחוננים אותו במתנות כמו שאמרו האי בר בי רב דרחימו ליה בני מאתי' וכו' או שהוא ירא או בוש מהם: