פת לחם, שער עשירי - שער אהבת ה', הקדמה

1ליחד הלב שיהיה הלב מיוחד ופנוי רק לעבודתו ית':

2ולכסוף רצונו שיהיה מתאוה לעשות רצונו ית':

3ובאלהים אעזר אבקש ממנו ית' עזר:

4ונדבת הנפשות שהנפש צריכה להתנדב בעצמה ולהמסר אליו ית' כמו שנזכר כבר בהרבה מקומות בזה הספר:

5מעלות ומדרגות הדברים שאין להם עילוי גדול מצד עצמן רק שהם דרגות להגיע על ידן למקום החפץ הם נקראים מדרגות ואותן הדרגות שעילוין גדול גם מצד עצמן הם נקראים מעלות:

6מושכלת או כו' הן במה שבא לנו מצד השכל והן במה שבא לנו מן הכתוב הן מן המקובל בידינו:

7תכונות ומעלות הכוונה במלת תכונות על חלקים פרטים שיש להם התיחסות והתקשרות זה לזה:

8למעלה ממנו ולא אחריו לפי שבסדר המעלות יש שתי בחינות באיחור מעלה אחת לזולתה אם מפני שהיא גבוה עליה צריך לעלות בסדר מן הנמוך אל הגבוה ואם מפני שהיא נמשכת אחריה בטבע כמו ד"מ הכבוד נמשך אחר העושר אף שאין מעלתו גדולה ממנו ונגד שתי בחינות דבר בכאן ועל שתי בחינות אלו אמר תכליתן וסופן, והבן:

9ומפני זה סמכו כו' אל היחוד שהיחוד הוא יקר כל ההשגות האלהיות ואחריו באה האהבה:

10וחייב הדין השכל מחייב שהיראה נצרכת אל האהבה:

11וסופה הרחוק שכל מדרגה ממדרגות האמצעית היא כמו קצת תכלית למדרגה שלמטה ממנה אמנם יש עוד מדרגות למעלה ממנו הרחוקים יותר וממילא עילוין גדול מזו ושם תכלית צודק עליהם יותר ממנה לז"א שהיראה הוא סופן הרחוק ואין למעלה ממנו רק האהבה שהיא הכוללת ואינה נמנית עמהם:

12והוא השער הראשון משעריה היראה הוא השער הראשון משערי האהבה ואף שמלת יראה היא לשון נקבה כמו אהבה אמנם לפי ששער הוא לשון זכר לפיכך אמר והוא:

13ואי אפשר שיגיע הדרם כו' מלת אליה מוסבת על האהבה:

14יראתו ופחדו כבר ביארתי למעלה שלפי שיראה הוא מרחוק ופחד הוא מקרוב כמ"ש רש"י ז"ל בפסוק תפול עליהם והקב"ה רחוק מהשגתנו מצד מציאותו ית' וקרוב מצד פעולותיו והשגחתו לכן צודק בו יראה ופחד:

15ריק מאהבת העולם באהבת המועיל ופנוי מתאותיו באהבת הערב:

16מצד הכרה והכוונה שכח הכרתו בשכלו ורוח מבינתו תחייבהו לפרוש מן התאוה:

17ואמר הכרה ובינה לפי שמשתי בחינות חויבנו לפנות לבני מתאות העולם הא' מצד הכרתנו בפחיתות התאות מצד עצמן והב' מצד ההתבוננות בחיוב מחשבתנו בדבקות הבורא ורוממותו שמחשבת התאוה מצרה לזה:

18אף ארח משפטיך כו' וסיפיה לשמך ולזכרך תאות נפש הרי שנפש השלמים משתוקקת אליו ית':