פרישה, חושן משפט קצח:יא
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 198:11
Open in the reader →1כתב הר"ר יונה י"א דספינה אינה נקנית כו' כלומר מה שאמרו בגמרא דספינה במשיכה כשהיא בסימטא או בחצר של שניהם היינו דוקא אם הספינה עומדת על המים או רקק בכה"ג דרך הספינה למשוך אבל אם היה ביבשה ל"מ לה משיכה אפילו בסימטא דאין דרכו ביבשה במשיכה ולהכי אין מועיל לו קנין אלא בהגבהה שהוא מועיל אפילו בדבר שאין דרכו בכך וכמ"ש בסמוך ס"ז ועבד"ר: עד שיגביהנה פי' ואם א"א להגביהה צריך שיוליכנה לסימטא שיש בו מים וימשכנה שם וק"ל: כתב הרמב"ם ספינה שיש בה טורח כו' לשון הרמב"ם בפ"ג דמכירה מבואר יותר דז"ל שם כיון שא"א להגביהה ויש במשיכה טורח גדול כו' ופירש דבריו שבא לומר דהא דאמרי אביי ורבא מסירה קונה בר"ה ובחצר שאינו של שניהם ומשיכה קונה בסימטא ובחצר של שניהם לאו בחדא מחתא מחתינהו דמשיכה בסימטא קונה בכל המטלטלין ובכל דבר אבל מסירה דהוא קנין גרוע אינה אלא בספינה ומשום שיש טורח גדול במשיכתו וה"ה נמי שאר מטלטלין שהם גדולים וכבדים די להם במסירה בר"ה וא"ת הא משיכה דספינה היינו דוקא כשהיא ע"פ המים כמ"ש ר' יונה ובמשיכה ההיא ליכא טורח וכמ"ש בסמוך הרא"ש דכשמנענעים ביה מעט הולך מעצמו ע"פ המים וא"ת אכתי אמאי מהניא מסירה בר"ה ודוחק לומר דלא ס"ל לרמב"ם כר"י שא"כ הו"ל לרבינו למיכתב והרמב"ם כתב וי"ל דאע"פ שבסימטא קל משיכת הספינה כשהיא על המים אבל בר"ה דלא שייכא ביה משיכה אלו לא היה מהני מסירה היה צריך למשכה מן הר"ה אל הסימטא שיש בו מים וזה ודאי יש בו טורח גדול למשוך ספינה גדולה כ"כ רחוק ומש"ה תקנו מסירה וא"ת א"כ גם בסימטא כשאין שם מים תועיל לה מסירה ואמאי כתב הר"ר יונה לעיל עד שיגביהנה וי"ל כיון דשייכא משיכה בסימטא וכשיש שם מים יכול למשוך בקל לא פלוג ביה רבנן ולא רצו לתקן ביה כלל מסירה אלא יגביהנה או יגררנה למקום שיש מים וימשכנה שם ולפי מ"ש ר"ן בפ"ק דקידושין לק"מ דז"ל שם א"נ ה"ט דמסירה ל"ק בסימטא משום שכיון שיש רשות לכ"א להניח שם כליו מוכר שקדם והניח ספינתו שם זכה באותו מקום והוי ליה מסירה ברשות מוכר דודאי ל"מ שהרי רשותו של מוכר מבטלת תפיסתו עכ"ל ור"ל משא"כ כשמשך דהרי משך אותו ממקום הראשון שהיה רשות מוכר אל מקום אחר שהוא רשותו עכ"ל ולפ"ז בסימטא לא אפשר למיקני במסירה כלל מה שאין כן בר"ה דאפשר למיקני ביה במסירה ואע"פ כן כל דליכא טורח גדול במשיכה לא תקנו במסירה שהוא קנין גרוע ודוק: לא קנה עד שימשכנה לגמרי מר"ה אל רשות אחר ועד"ר: