פרישה, חושן משפט ר:טו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 200:15
Open in the reader →1והרמ"ה כתב כו' טעמו דס"ל בנוטל כלים להתפאר בהם בבית חמיו דמתהני נקרא ש"ש כמ"ש סי' קפ"ו אבל כאן אין לו הנאה כלל לכן אינו אלא ש"ח ודעת הי"א הוא דנלמד משם דהרי התם א"ל אם אין מקבלין ממני אני נותן לך כפי טובת הנאה שבהם הילכך אף שנתפאר בהם כיון דנותן שכר בחזרתו לא עדיף מנוטל כלי ע"מ לבקרו שמחזירו ואינו נותן לו כלום נמצא שאדרבה בהך הנאה שהברירה בידו להחזיקו בידו אם ירצה ראוי למיחשב כש"ש וע"ל סימן קפ"ו: שחייב באונסין עד שיחזירנו דמדאגבהיה ע"מ לבקרו ולקנותו אח"כ הוא דאיחייב באחריותו וכיון דחייב באחריות היכי מיפטר עד שיחזירנו לבעליו עכ"ל רשב"ם וכתב ב"י ואע"פ דנוטל כלים לשגרם לבית חמיו פטור בחזרה מאונסים שאני התם שכשאין מקבלין ממנו נותן לו כפי מה שנהנה מהם הילכך לא חמיר כולי האי לחייבו אף בחזרה עכ"ל ב"י אבל יותר נראה לי דשאני נוטל כלים לשגרן לבית חמיו דלעולם לא סמכה דעתיה בודאי ללקחם ולא מחשב לוקח כלל אלא שנתראה בהם ובההיא הנאה ודאי לא הוי אלא ש"ש ודי במה שנחזיקנו ללוקח בהליכתו אבל כאן שתחילת הלקיחה היתה לשם קנין שאילו לא היה בדעתו לקנותו לא היה נוטלו מעולם אלא שרצה לבקרו ולשאול תחילה פי אחרים אם שוה כ"כ או אם הגון וראוי לו לכן עד שלא החזירו ליד הבעלים ראוי שיהא חייב באחריותו וכן דייק קצת ל' רשב"ם שם דף פ"ח שכתב ז"ל וטעמא משום דקייצא דמי וזבינא חריפא הוא והרי הוא בנטילה זו כמו לוקח עכ"ל וכן דייק רבינו דמשעה שלקחו הרי הוא כשלו ע"ל סימן קפ"ו ועד"ר: והוא שיהיה דבר כו' חוזר אריש הסעיף וק"ל: אבל אם הוא דבר שהמוכר קץ בו כו' ע"ל סי' קפ"ו מ"ש שם: ברשות המוכר הוא עי' אפי' קודם שגילה דעתו לחזור: