פרישה, חושן משפט רו:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 206:1
Open in the reader →1כשאמכור שדה זו כו' אמכרנו לך במעכשיו במנה וקנו מידו כו' כל' רבינו כן הוא ל' הרמב"ם בפ"ח דמכירה בקצת שינוי ל' ז"ל האומר לחבירו כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיו בק' זוז וקנה מידו על כך כו'. והרשב"א כתב בל' זה ז"ל ומיירי שקנה האי ארעא מהשתא והחזיק בה בתנאי שאם ימכרנה תהא קנויה לו במנה וע"ל סימן ר"ז סי"ד וה"ט דבעינן קניין דמעכשיו משום דהו"ל כעין קניין דברים וגם גילה דעתו דלא יתחיל הקניין מיד אלא לאחר שירצה למוכרו ואע"ג דס"ל לרבינו דכל קניין סתמא הו"ל כאומר בפי' מעכשיו מ"מ במקום ריעותא כהכא בעינן שיאמרו בפירוש ועד"ר מ"ש עוד מזה. ולכאורה היה נ"ל דלרבותא כ"כ דברישא קמל"ן דאפילו קנאה בקניין מעכשיו מפורש אפ"ה כשמכרו לאחד ביותר ממנה זכה בה השני ובסמוך בדין אמכרנו לך כדשיימי בי תלתא דזכה בו הראשון סתם רבינו וי"ל דכוונתו דאפילו לא אמר מעכשיו ג"כ קנאו הראשון וכן בדין כשמכרו לאחר במנה אבל מ"ש ראשונה נראה עיקר ודו"ק: ומכרה לאחר בק"ך כן לישנא דגמרא נקט ובגמרא מעשה כך היה וה"ה אם מכרה לאחר בק"א שהרי מסיק וכתב אבל אם מכרו לאחר במנה כו' דמשמע דווקא במנה חשוב כאילו אנסוהו כו' ל' המ"מ שם שהרי זה כמי שנאנס ומכר דלא קנה קמא דאונסים לא מסיק איניש אדעתיה אבל ודאי אם אמר בפי' אם אני מוכר לעולם אפילו בכמה לדידך אני מזבינה בק' קנה דהו"ל כאילו מקבל עליו כל אונסא דאתייליד עכ"ל: אם מכרה כבר כלומר שהשני כבר קנהו בא' מן הקניינים: וא"א כתב כו' בסוף ע"ז כ"כ: לא יתבטל בשביל תוספת דמים של זה כלומר דוקא קניין הראשון נתבטל עם הוספת השני אבל לגבי השני לא נתבטל משום שגם הראשון רוצה ליתן הוספה זו. אבל אין לפרשו דר"ל אף אם ירצה ראשון להוסיף וליתן יותר מהשני דזה פשיטא דכיון שקנין של השני הוא קנין מה לנו בהוספת דמים של (השני) [הראשון] ועוד דהרי אדרצה ליתן ק"ך קאי דהיינו כמו (הראשון) [השני]: ואפילו יודע הראשון כו'. כלפי מ"ש תחילה בשם הראב"ד דאפילו כבר קנהו השני יכול הראשון לסלקו כתב הרא"ש דאפי' אם עדיין לא קנהו השני אפ"ה זכה השני בקנינו: