פרישה, חושן משפט רז:טו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 207:15
Open in the reader →1ומ"ש לפיכך הנותן ערבון כו' כבר כתבתי שנ"ל דתיבת לפיכך משום סיפא נקטו וה"ק כיון שהאומר בלשון דאי לא קנה דהוה אסמכתא לפיכך הנותן ערבון כו' אם חוזר ביה המוכר אין מחייבין אותו לכפול דזו אסמכתא הוי ופירוש שמועה זו של ערבון הוא שהלוקח נותן משכון ביד המוכר ומקנהו לו שיהיה גופו קנוי לו לגמרי אם יחזור במקח שלקח והמוכר ג"כ אומר אם אני חוזר אכפול לך כלומר שתקח בקרקע שלי כפל מערך ערבונך נמצא שכל אחד קונס נפשו שבאם יחזור בו יפסיד כפי ערך הערבון וקבלו קניין זה מזה והוא פלוגתא דר' יוסי ור' יודא בפרק הזהב דר' יוסי ס"ל נתקיימו התנאים ור' יודא ס"ל דיו שיקנה כנגד ערבונו (וכבר ביארתי פלוגתא זו כל הצורך סימן ק"צ סעיף י' בדרישה ע"ש) ומשמע ליה לרמב"ם ז"ל דמדאמר רבי יודא דיו שיקנה ש"מ דלא פליג אלא שאם חוזר המוכר לא יכפול לו הערבון אבל אם חוזר הלוקח נמחל הערבון דליכא אסמכתא אלא באומר אתן או אשלם אבל כשאומר הרי לך זה בידך שאם לא אעשה כך וכך יהיה מחול לך לגמרי קנה כשקנו מידו ואצ"ל מעכשיו א"נ אפילו במסרה לידו לא כתב הרמב"ם דאין כאן אסמכתא אלא דוקא בדא"ל מה שנתתי בידך מחול לך ר"ל מחול לך אלים טפי וכן כתב המרדכי וכמ"ש בשמו לקמן (ואף ע"פ שכ"ר בשם הרא"ש בס"ס ע"ג סל"א דלא שייך מחילה במשכון אלא בעינן שיאמר לו אני נותנו לך הא כתוב שם טעם בצידו וק"ל דלא שייך מחילה אלא כשאדם חייב לחבירו ומוחל דהוי המחילה במקום פירעון כו' ור"ל דווקא הלוואה שקבלו לידו ולהוצאה ניתן ועליו מוטל לשלם לו שייך מחילה משא"כ משכון ופיקדון שהוא בעין ומונח בידו בחזקת בעל המשכון דבו צ"ל ל' נתינה משא"כ ערבון זה ג"כ נתנו לו להיות גופו מוקנה לו חלוף הקניין וא"ל ערבוני יקנה לי דאל"כ לא היה קונה במשכון וכמש"ר בסימן ק"ץ ס"י ע"ש) מש"ה כתב הרמב"ם ברישא דבין מקרקעי בין מטלטלי דוקא שמקנה לו עתה בא' מהדרכים כו' דמשום שם לא אמר מחול לך בעינן א' מהקנינים אף אם מסר המטלטלים לידו מיהו אין משם ראייה דאימא מטלטלי דומיא דקרקע קאמר מה קרקע בחזקת בעליה עומדת ולא שייך בה נתינה והתפסה ביד חבירו אף מטלטלין כשלא התפיסן ביד חבירו אבל התפיסן בידו לא בעי שום קניין יותר כנ"ל ביאור דברי הרמב"ם: