פרישה, חושן משפט רטו:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 215:4
Open in the reader →1המוכר בית הבד כו' משנה דף ס"ז ופירשב"ם זה הכלל כל הקבועים מכורים ושאינן קבועי' אינן מכורין: מכר את האבן הגדולה כו' היינו ממל דקתני שם במתני' דמפרשינן בגמ' מפרכתא דהיינו שטוחנין ומפרכין עליהן הזיתים ונראה דבכללו ג"כ הריחים התחתונה שהיא ג"כ כלי הטחינה ולכן לא הזכירה רבי' בפי': ואת הים [כמו בב"ח]: והכלונסות כו' פי' שנועצי' בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחין מזה לזה ומעמידים הקורה על הבריח והיינו בתולות דקתני במתני': ואת הלוחות כו' שהם מחוברים וקבועים שם תדיר והם הנסרים הנזכרים בברייתא אבל לוחות שנותנים על הזיתים כשמורידין הקורה לכבשן הם דמיקרי במתני' עבירין ומפרש לה בגמ' כבשי ואינן נמכרים כיון דמיטלטלי כנ"ל ביאור דברי רבינו והם ע"פ שיטת רשב"ם ודברי ב"י אינן נ"ל: חוץ משקין ומרצופין שבהם נושאין זיתים לבית הבד ושקין הם מנוצה של עזים ומרצופין הן של עור ומשמע מל' רבינו שאפי' א"ל בית הבד וכל תשמישיו אין שקין ומרצופין מכורין וזהו דלא כמ"ש הרמב"ם פ"ה דהלכות מכירה והב"י תמה על רבי' מל' הברייתא וכתבתי ישוב לזה בדרישה ע"ש שהארכתי בזה מיהו יש לדקדק באריכות ל' רבי' שהתחיל וכ' ז"ל א"ל בית הבד וכל תשמישיו כו' עד אם א"ל בית הבד וכל תשמישתן כו' תרתי למה לי ואין מדרך רבינו לדבר שפת יתר רק דבר דבור על אפניו לכן היה נלע"ד להגיה שתי תיבות וכצ"ל א"ל בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך כולן מכורין היה חוצה לו כו' והיא בבא בפני עצמה וכן הן דברי הרמב"ם בעינו ודוק: והיה חוצה לו חנויות כו' עובדא שם דף ס"ח: ואין עיקר תשמישתן כו' אלא עשויין למכור בהן פת ויין ושאר דברים ולא לשטוח בהן זיתים ושומשמין לבד והוא ע"פ פרשב"ם: