פרישה, חושן משפט רטז:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 216:9
Open in the reader →1מכר הקרקע כו' עד אפי' לא שייר אלא ב' אילנות כו' בפרק ח"ה דף ל"ז ז"ל פשיטא כו' [עיין בב"ח שהביא ל' הגמ' גם קצת ל' הר"ש] וגם התוס' כתבו דאיירי אפי' בהניח לפניו רק ב' אילנות אבל דחו פי' רשב"ם (דף ע"א) וכתבו דלפי פירושו אין כאן טעם מהא דיאמר לו שקול אילנך לכשייבש דאין ה"נ דמצי א"ל עקור אילנך לכשייבש ועוד. מדמסיק כולי עד ע"כ נראה לפרש כו' ע"ש וכבר העתקתי לשונם גם כתבתי ביאור דבריהן וישוב העניינים בארוכה בסי' רי"ד סי"ד וט"ו ולא באתי כאן אלא ללמדנו דמש"ר כאן דכששייר לפניו שני אילנות יש לו קרקע הצריך להן דלפי' רשב"ם אין לו כח בגוף הקרקע לזרוע תחתיהן וביניהן אלא ללקט פירותיו ומחייתן ולחזור ולנטוע שם לכשיתייבשו אלו ולפי' התוס' יש לו כח לזרוע כו' וכדין לוקח ג' אילנות ונראה דמדסתם רבינו וכתב סתם דיש להן קרקע הצריך להן ס"ל כהתוס' דיש לו אפי' לזרוע תחתיהן וביניהן כו' ועמ"ש עוד בסי' רי"ד סי"ד ט"ו ודו"ק: והרמב"ם כתב יש לו חצי קרקע הצריך להם כו' ל' הרמב"ם זה הוא מפכ"ד מה"מ [עיין ב"ח שהביא ל' הרמב"ם] ומוכח מלשונו מדכתב חצי קרקע כולה דחצי קרקע ממש קאמר וחילק בין שייר לפניו אילנות הרבה דאז יש לו חצי קרקע ובלא הניח לפניו אלא ב' אין לו חצי קרקע אלא הראוי להן ומטעם דכתבתי בדרישה ע"ש ואף דכתב וכן אם שייר שני אילנות כו' וגם כתב טעם אחד לשניהן דיאמר לו עקור אילנך ע"כ לא בא לדמותם לגמרי עד שתאמר שלשון גמרא נקט וחצי קרקע ל"ד כפי' ר"ש ור"י דא"כ הו"ל למכתב בקיצור בין שייר הרבה או רק ב' אילנות יש לו חצי קרקע הראוי להן ועוד שהרי זה לא נזכר בגמרא עד שנאמר שלשון הגמרא תפס ור"ש ור"י שכ"כ לא כתבוהו אהאי דינא כ"א בשנים שקנו או החזיקו יחד ועוד מדכתב חצי קרקע כולה ותיבת כולה אינה בגמרא ש"מ דלדוקא כתבו וא"כ קשה על רבינו דאיירי גם בשייר לפניו ב' אילנות ומביא על זה דברי הרמב"ם משמע דלדעתו דהרמב"ם ס"ל דגם בשייר לפניו ב' אילנות יש לו חצי קרקע ועוד דחצי קרקע הצריך להן דכ"ר בשמו הן כשני הפכים בנושא אחד ולמה לו ועל מה שינה רבינו לשונו וגם חיסר תיבת כולה דכתב הרמב"ם ולולי דמסתפינא להגיה הייתי אומר דט"ס נפל בדברי רבינו וחסורי מחסרא וכצ"ל והרמב"ם כתב מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו חצי קרקע כולה שאילו לא כו' וכן אם שייר ב' אילנות בלבד יש לו קרקע הראוי להן שאילו לא כו': ולא נהירא ר"ל מ"ש דבשייר ג' אילנות יש לו חצי קרקע כולה זהו ל"נ והשתא א"ש הכל והא דמייתי סוף דברי הרמב"ם דבשייר לו ב' אילנות כו' אף דאינו חולק עליו בזה משום דמינה מוכח דחצי קרקע ממש קאמר דאל"כ למה חלק ג' משנים בשני בבות ובשני לשונות ובזה יש לדחוק וליישב גם גי' הספרים שבידינו וא"צ להגיה אלא וי"ו א' והרמב"ם כתב שני בבות ושני לשונות תחלה כתב חצי קרקע ואח"כ כתב הצריך להן ותיבת הצריך להן צ"ל והצריך ומסיפא מוכח דברישא ר"ל חצי קרקע ממש ושל"נ ליה הרישא וכמ"ש והטעם כמ"ש המ"מ דהמפרשים השיגו על הרמב"ם דהרי בגמרא אמרו דיש לו קרקע מטעם דאם לא יאמר לו עקור אילנך וזיל ולה"ט אצ"ל דשייר לפניו חצי הקרקע אלא בשייר לפניו כדי ליטע אחרים וכ"ש תחתיהן וביניהן כו' סגי ועד"ר. ולכאורה היה נראה ליישב ולומר דס"ל לרבינו דהרמב"ם פירש דחצי קרקע הנזכר בגמרא בדברי ר"פ (כמ"ש בדרישה) דר"ל חצי ממה שנותנין להקונה ג' אילנות ואין נותנין לזה אלא הראוי להן ע"פ צרכן והיינו תחתיהן וביניהן כו' וקראו חצי לאפוקי שיתן לו ג"כ לזרוע תחתיהן ושיהיו לו האילנות שביניהן והשריגין היוצאין מתחת הקרקע דכל זה לא יתן לבעל אילן זה אלא הראוי והצורך לגופו והיינו ליניקותיהן ולחזור וליטע כשיתייבשו וללקט פירותיהן ביניהן וחוצה ומש"ה אמר חצי קרקע כלומר ולא כל מה שנותנין דהקונה ג' אילנות והשתא א"ש לשון וכן דס"ל דבשניהן נותנין בשוה וחילק לב' בבות לרבותא בשניהן דבג' קמ"ל דאע"ג דבמכר ג' אילנות יש לו כל צרכן כאן דשייר האילנות לנפשו אין לו אלא החצי וכמ"ש ואא"כ כ' וכן בשנים אמרינן דשייר לנפשו כל הראוי להן אע"ג דבמכר שני אילנות אמרינן דלא מכר לו קרקע לכשיתייבשו ליטע אחרים בזה יש לו ורבי' כתב עליו ול"נ משום דס"ל דיש לו רשות ג"כ לזרוע תחתיו אפי' בשייר ב' אילנות לפניו מיהו זהו קצת דוחק דא"כ לא הו"ל להרמב"ם לכתוב תיבת כולה ודוחק לומר שבספרי הרמב"ם שביד רבינו לא היה כתוב מדהשמיטו רבינו כאן בהעתקתו ע"כ מחוורתא כדכתיבנא ראשונה: