פרישה, חושן משפט רלב:יט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 232:19
Open in the reader →1וכתב הרמב"ם מכאן כו' עד והרמ"ה כתב כו' הכל מדברי הרמב"ם הוא דכ"כ בפי"ו דמכירה ועד"ר: ומ"ש ומודיעו שמוליכו כו' נראה דמיירי שאין המוכר יודע שיש בו מום אלא מדהוה ליה למידק שלא יגרום היזק לאחרים לכך כיון שהודיעו שרוצה להוליכו צריך להחזיר לו הדמים ואע"פ שבדין שור שאין לו טוחנות הנ"ל בסט"ו ס"ל לרמב"ם דעל הלוקח הו"ל למידק שאני התם דהמוכר סרסור הוה משא"כ כאן שהוא בע"ה: ואפילו אם נגנב כו' נ"ל דהכי הוא הצעת דברי הרמב"ם דאם הודיעו מתחלה דרוצה להוליכו למדינה אחרת והוליכו שם ומצא בו מום חוזר הלוקח על המוכר וצריך להחזיר לו דמיו מיד שמודיעו שאינו רוצה לעמוד במקחו מפני המום שמצא בו ול"מ בזה דיכול הלוקח להחזירו אלא אפילו נגנב או נאבד להמוכר נגנב שהרי הודיעו שחוזר במקחו והיה לו לשלוח שם ליקחנו ולשמרו אבל אין נראה לפרש דאחר שהודיעו ר"ל שרוצה להוליכו דא"כ ל"ד להודיעו שכתב אח"ז בדברי הרמב"ם בס"ך ועד"ר ובאם נגנב קודם שהיה הלוקח יכול להודיע לו שחוזר במקחו בזה לא איירי כאן ומסתמא הוא ג"כ ברשות המוכר דהמוכר הו"ל לרמיא אנפשו מתחלה וכמ"ש דזה מיירי כשגילה לו תחלה שרוצה להוליכו למדינה אחרת (והא דכ"ר אחר שהודיעו ר"ל מאחר שעשה מה שמוטל עליו וה"ה אם רצה להודיעו קודם ולא היה לו באפשרות ולאפוקי אם היה יכול להודיעו באופן שהיה יכול המוכר להצילו ולא עשה תדע דהא ודאי אף אם הודיע להמוכר ונגנב קודם שהצילו המוכר ודאי הוה פסידא דמוכר נמצא דאין נ"מ בהודעה זו וק"ל) אבל אם לא גילה זה מתחלה שרוצה להוליכו למדינה אחרת לא מהני ההודעה שחוזר בו מחמת מום ואפילו לא נגנב אין המוכר חייב להחזיר לו דמיו עד שיביא המקח יעמידנו במקום המוכר ויודיעו שחוזר בו שיד הלוקח המוציא על התחתונה וכמ"ש לפני זה דאפילו בלוקח זרעוני פשתן יכול לומר לאכילה מכרתי לך ה"ה דיכול לומר בזה דלא מכר לו להוליכו למדינה אחרת בפרט כיון דגם הוא לא ידע שיש בו מום: