פרישה, חושן משפט רלח:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 238:1
Open in the reader →1כותבין שטר למוכר עד"ר: ומש"ר וכגון שמכירם כו' זהו אינו במשנה ולישנא דמכירם משמע שצריכין להכיר המוכר והלוקח וכן כתב רבינו בסימן ל"ט ומ"ט גבי מלוה ולוה דצריכין להכיר שניהן והקשה שם ה"ה למה צריך להכיר המלוה והא משנה שלימה שנינו כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו וה"ה למוכר אע"פ שאין הלוקח כאן כלל ומשמע דא"צ להכיר שם המלוה והלוקח וכתב המ"מ די"ל דחיישינן שמא כתב ללוות ולא לוה ויטרוף שלא כדין מכל הקונים אחרי כן אבל כששניהן לפנינו ודאי נותן לו מיד השטר לידו ומתני' דכותבין שטר ללוה מיירי בשטר הקנאה ע"ש והנה כאן תהדר הקושיא לדוכתא דאין טעם בהיכר הלוקח שהרי כתב בסמוך ואף למוכר אין כותבין אלא בשטרי אקנייתא כו' ואפ"ה כתב ברישא וכגון שמכירם ועוד דהטעם דכ"ר כאן דאל"כ איכא למיחש כו' לא שייך אלא להכיר המוכר ואף א"ת דשייך גם להכיר הלוקח ק' א"כ אפילו אם מכירם לא יהני כיון שאין הלוקח לפנינו גם מ"ש טעם אחר בסימן ל"ט ס"ח דמש"ה כתב שם דצריך להכיר שניהם דמיירי כששניהן לפנינו דאז כותבין בשטר כאילו נעשה ההלואה אז המקח מדעת שניהם ויש לחשוש שמא אחר יעלה שמו בשם הלוקח ולא יהיה ניחא ללוקח להעשיר אותו ואין כל וכמש"ר בשם הרמ"ה בסמוך ס"ה גם בשם מור"ש ז"ל כתבתי שם ישוב וכולם אינם שייכים כאן דאיירי דאין הלוקח לפנינו ולכאורה היה נראה דגרסינן במשנה הנ"ל ובלבד שיהא מכיריו בנו"ן פשוטה ולא מכירם במ"ם סתומה ואעדים קאי ור"ל שצריכין העדים להיות מכירין המוכר ולא קאי אהלוקח וא"ש אבל בכל נוסחאות כתוב מכירם במ"ם סתומה וגם בש"ע כתוב בהדיא שצריכין העדים להכיר שניהן ע"ש לכ"נ דצריכין לדחוק ולומר דמש"ר כגון שמכירם אמוכרים דעלמא קאי ולא הוצרך רבינו לפרש זה שסמך אמ"ש לפני זה אע"פ שאין אותו פ' לפנינו כו' דאז פשיטא דא"צ להכיר שם הלוקח וכמ"ש ודוק גם י"ל שמ"ש שיכירו שניהן קאי אאם הלוקח לפניהן דלרבותא כתב תחילה אע"פ שאין אותו פ' לפנינו ומיירי במכ"ש אם הפ' לפניהן וק"ל וכן צ"ל בש"ע ששם כתב בהדיא שצריכין שיכירו שניהן: אבל אם בא א' לפנינו כו' ג"ז במשנה שם בלוקח וגם במלוה וכתבתי בדרישה ע"ש ורבינו כתבו ג"כ במלוה בסימן ל"ט סכ"א ע"ש: