פרישה, חושן משפט רמז:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 247:7
Open in the reader →1הנותן מתנה לחבירו או שכ' כו' פי' הן שהמתנה היה דבר מטלטל הניתן מיד ליד או שהוא קרקעות שדרך ליתנם בכתיבה גם י"ל דר"ל הן שנותן לו מתנה פרטית או מתנה כוללת דהיינו נכסיו שכולל הרבה כמ"ש רבינו בס"ס רי"ח ובס"ס רמ"ח אפ"ה אמרינן דיחלוקו ובמתנה כללית דרך בני אדם לכתוב מש"ה כתב לשון כתיבה אצל נכסיו כאן ובסמוך ריש סימן רמ"ח ולעיל בס"ס רמ"ה סעיף י"ד ע"ש: וא"ל לך ולבני פי כו' גמרא פי מי שמת (דף קמ"ג): היא נוטל החצי כרב יוסף דאמר שם הכי ולמד לה מדתניא והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו ואיפסיקא הלכתא כוותיה בשדה ענין ומחצה וזהו שמעתתא דמחצה ושמעתתא דענין כתב רבינו לעיל ס"ס קצ"ה כל זמן שעסוקים באותו ענין יכולין לחזור ע"ש ושמעתתא דשדה כ' רבינו לעיל ריש סימן קע"ד ע"ש הוא נוטל החצי ובני פ' החצי כצ"ל: וכן הדין אם הנפרטים כו'. אשמועינן דל"ת הטעם דנוטל החצי משום דבמה שפרט אותו אחשבינהו נגד הכלל ולעולם אין הכלל נוטל אלא כא' מהנפרטים קמ"ל דלא אמרינן הכי אלא דלפעמים הפרט נוטל פחות דהטעם הוא מדחלקינהו אמדינן דעתו דיטול כל א' החצי אשר"י ור"ן: כגון שאמר נכסי לפ' ולפ' ולפ' ולבני כו' כצ"ל וז"ל מ"ו ר"ש ולא נראה בעיני כאשר כ' בשם הרמב"ן באשר"י דמי שמת (דף רי"ב ע"א) עכ"ל: