פרישה, חושן משפט רס:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 260:10
Open in the reader →1במקום המשתמר כו' בפרק אלו מציאות. וכלל דברי רבינו שג' דינים יש בזה. משתמר לגמרי. ומשתמר קצת. ואינו משתמר כלל. והך בבא במשתמר לגמרי הוא ועבד"ר: כגון קורדום או טלית בצד גדר כו' כיון עד שהניחם מדעת כו' שכן דרך עובדי אדמה להניח שם כלי מלאכתן ומלבושן כ"כ התוס' (סוף דף כ"ה) והרא"ש והוא מברייתא (ריש דף ל"א) וצ"ל דיש חילוק בין שהניח בצד גדר דמיקרי מקום משתמר ובין אחורי גדר דמיקרי אינו משתמר לגמרי כ"א קצת כמ"ש במשנה וגמרא (דף כ"ה ע"ב) וכ"כ ר' ירוחם בהדיא האי חילוק ע"ש: אם ידוע שבעליו כו' כצ"ל: אפילו אם אין בו סימן ואצ"ל כו' כן הוא בספרי רבינו ור"ל ל"מ אם יש בו סימן בגופו דלא יגע בו כדי שלא יטריח על בעליו ואי משום כדי שלא יפסידו בעליו לזה ליכא למיחש דכל המוצאו מונח שם יטלנו ויכריז עליו אלא אפילו אין בו סימן בגופו והוא יודע של מי הוא והו"א דיטלנו להחזירו לו דילמא ימצאנו אחר ולא ידע של מי הוא ויטלנו לנפשו קמ"ל כיון דמצאו במקום המשתמר לאו שם אבידה עליה להתחייב בהשבתה. וי"מ דה"ק אפילו אין בו סימן דהו"א דנתייאשו ממנו הבעלים קמ"ל דלא ואמרינן דאין זה אבידה שחייב בהשבתה וז"א דא"כ לא הו"ל לסיים ולכתוב דאין זה אבידה שחייב בהשבתה דמשמע דס"ד שיטלנו כדי להשיב אלא הו"ל לסיים ולכתוב דאין זה יאוש להחזיקו לנפשו דהרי יש לו סימן מקום דאמרינן דהניחם שם. אבל באשר"י (דף קל"ג ע"א) כתב ל"מ אם אין בו סימן מצד עצמו דלא יגע דהרי לא יוכל להדר לבעליו כ"א בסימן מקום ושמא בעליו לא יתן לבו היכן הניחו והוי יאוש שלא מדעת אלא אפילו יש בו סימן וכן הוא בתוס' וכן מוכח בסמוך בדברי רבינו שכתב בנמצא בשבילן אם יש בו סימן כו' נוטלו ומכריז ור"ל משא"כ ברישא במקום משתמר דאפילו יש בו סימן לא יגע בו: ואם נטלן להוליכן לביתו יחזירן למקומן כו' והוליכן לביתו לא יחזירן כו' כצ"ל וכן הוא באשר"י: