פרישה, חושן משפט רס:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 260:7
Open in the reader →1וכן המוצא תאנים שם ובפ"ג דמעשרות: שהבעלים מתייאשין פי' קודם נפילתם מתייאשין מינייהו כיון דעבידי דנתרי ונמאסין מיד ונמצא דהוה יאוש מדעת הבעלים קודם שבא ליד המוצא ובקציעות ותאנים אפילו הקיפו גדר (דבסמוך) הוי יאוש אבל אם תיקן דבר שיפלו עליו ולא ימאסו לכאורה נראה דאסורין ולפ"ז מש"ר אחר זה ז"ל ואם יש הוכחה כו' עד או שתקנו המקום כו' גם אהני קאי ומיהו אפשר דלעולם נמאסין בנפילתן אף שיציע דבר תחתם: אבל כה"ג בזיתים כו' פירוש כשנוטים על אם הדרך אסורים והטעם שאינם נמאסין בנפילתן ואף אם היו עבידי דנתרי ליכא יאוש כלל: וכן תמרים שהרוח משיר כו' פי' ועבידי דנתרי להכי הבעלים מתייאשין ואע"פ שאינן נמאסין מכח הנפילה מ"מ דרך בהמות וחיות לאכלן מפני מתיקותן ומש"ה כי איכא גדר שאין שקצים ורמשים נכנסין לשם אסורות משא"כ בשאר פירות שאין דרך לאכלן לא שייך לפלוג בהם בין גדורים לאינן גדורים וק"ל עבד"ר: או שתקנו המקום שנפלו כצ"ל ופירוש ששטחו שם דבר מה שיפלו הפירות עליהם ולא יטנפו: