פרישה, חושן משפט רס:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 260:8
Open in the reader →1המוצא במקום הגורן שדשו התבואות כו' עד סוף הסעיף גמ' שם בפ' א"מ ומדכתב רבי' המוצא במקום הגורן שדשין כו' משמע שס"ל שהכל תלוי במקום ואף שאינו בשעת אסיפת הגרנות אלא אחר זמן מ"מ אמרי' שנשארו משעת הדישה כאן והוא בדין קב בד"א הן של מוצאן וכן הוא ל' הרמב"ם והגהות אשר"י וכן נראה מדברי הרי"ף ע"ש ולא כרש"י שמשמעות לשונו שם הוא דתלוי בשעת אסיפת הגרנות ולא במקום ע"ש (וע"ל סי' רס"ב סעיף ט') בדרישה מ"ש מל' סוגיא דגמרא ותוס' וביאורם ודו"ק: ומש"ר מפוזר בד' אמות על ד' אמות הוא מדברי התוס' וממילא מה שסיים וכתב האיבעיא בחצי קב בב"א ר"ל בב' על ד' ואפ"ה אינו של המוצאו ועבד"ר שם ביארתי: מפני שטורח כו'. כלומר שאנו תולין כאן דשן הבעלים ונשא העיקר ונותרו אלו ואבדה מדעת היא שאין הבעלים רוצים לטרוח בליקוט קב פירות מפוזרות בד"א ומפקיר אותן ושרי: לא יגע בהן כו' פי' דאמרי' דהניחוהו שם מדעת ודעתן לחזור וליטלן וקיי"ל דכל דבר שניכר שהונח שם מדעת בעלים אסור ליגע בו אף שיש לו סימן בגופו או במקומו כמו שיתבאר בסמוך: או קב שומשמין או קב תמרים כו' כצ"ל: מיבעיא אי שרי ליטלן כו' כל הני הן איבעיות דרבי ירמיה שם בר"פ א"מ וטעם איבעיות הללו הוא משום דחצי קב בב' אמות אף ע"ג דלא חשיב מ"מ זוטר טירחייהו וההיפך בב' קבים בח"א על ד"א אע"פ דנפיש בטירחא טפי מ"מ חשוב יותר מקב בד"א ושומשמין גם כן הוא חשוב מחיטין רק מחמת שדק נפיש בטירחא וההיפך בתאנים ורמונים דג"כ לא חשיבי אלא מחמת שהן גדולים לא בפיש בטירחא כמו חטין ולא איפשיטא ואסירי וכ"כ הרא"ש ז"ל וכיון דלא איפשיטא ספיקא דאורייתא לחומרא וחייב להכריז אבל הרמב"ם בפט"ו כתב לפיכך לא יטול ואם נטל אינו חייב להכריז: