פרישה, חושן משפט רעח:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 278:5
Open in the reader →1והרמב"ם כתב כו' בפ"ג מה"נ כתב כן וטעם פלוגתתם כתבתי בדרישה ע"ש והרמב"ם לא זו אף זו קאמר ל"מ בבהמה מוחכרת ומושכרת אלא אפילו בולדה דהוי שינוי גם כן נוטל פ"ש נמצא דרבינו והרמב"ם מחולקים חילוק גדול דלהרמב"ם בתרווייהו נוטל ולרבינו בתרווייהו אינו נוטל ודע שהר"ן מחלק בין שכירות ושבח ובין ולדה וכמ"ש לשונו בדרישה: ממכירי אביו כו' בגמרא מפרש להא דתניא שם בברייתא הנ"ל בדרישה דבכור נוטל פ"ש בזרוע בלחיים כו' דמיירי במכירי כהונה ופר"ש במכירי כהונה שאנשי העיר קרוביו ומכיריו של כהן זה ומזכין לו זיכוי גמור במתנות בהמותיהן מיד כשנשחטו קודם שהופרשו מהבהמה כו' ע"ש וס"ל דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמי דאל"ה הוי ראוי וגדולה מזו שם בגמרא וכ"ר בי"ד סימן ס"א ז"ל כהן שיש לו מכירין שרגילין ליתן לו מתנותיהן יכול לזכותם לישראל שיקבלם מיד מכיריו אע"ג דעדיין לא באו לידו כו' ע"ש: ודעת א"א הרא"ש נוטה כו' כלומר לא כתב בהדיא כסברא ראשונה אלא שדבריו נוטים כך כמ"ש בדרישה: