פרישה, חושן משפט רעט:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 279:6
Open in the reader →1כתב הרמב"ם ז"ל מי שהיתה כו' כ"כ בפ"ד מה"נ ועיין בהמ"מ שהאריך ליתן טעם לדבריו: אם ת"ח הוא כו' פי' זה האב דודאי לא עבר לבעול שפחה אי לא שחררה תחילה: ה"ז יירשנו וכ"ש שאינן יכולין למכרו לעבד: מהמפקירין עצמן לכך פי' שדרכן לבעול שפחה ושייך ביה ל' הפקר שעבר על לא יהיה קדש וכן על הכזונה יעשה את אחותינו מתרגמינן שם נפקת ברא ופירש"י ל' הפקר: מוכרין אותו וכ"ש שאינו יורש: ה"ג במיימוני ואם אין לאביו בן חוץ ממנו אשת אביו מתייבמת ור"ל אשתו האחרת הכשירה בודאי וגם גירסא שלפנינו אחין מאביו מתפרשת כן ומשום דפטור יבום וחליצה תולה בבני האב: שהוא על עיקר הקבלה כלומר על עיקר דין התלמוד וקראו קבלה לפי שהכל הלמ"מ וע"ד משה קבל תורה מסיני כו': ויש מי שלא חילק בין כשרין לשאר העם לענין שלא ימכרו כו' כן הגי' לפנינו בכל הספרים והמשך לשונו הכי הוא לי נראה דבין לענין יבום בין לענין מכירה בין לענין ירושה יש חילוק בין ת"ח וכשר לאדם אחר ויש שלא חילקו בין ת"ח לשאר העם לענין מכירה וס"ל שבשניהם אינו יכול למכרו אבל לענין ירושה מודים לי דיש חילוק בין ת"ח לאיש אחר ויש מי שחולק לגמרי עלי וס"ל דאפילו לענין ירושה לא נחלוק בישראל פי' לא נחלוק בין אדם כשר לשאר אינש ובשניהן יורש כיון דמ"מ ישראל הוא ותיבת בלבד אינה נמשכת עם לענין שלא ימכרו אלא מלה עומדת לעצמה ור"ל שלענין מכירה לבד חולקין ור"ל שאין לחלק בו בין כשר להדיוט ולאפוקי היש מי שהורה שס"ל דגם לירושה אין מחלקינן וק"ל ובמיימוני איתא הגי' אלא לענין כו' אבל א"א לישבה כלל דממ"נ מה בא למעט אי ר"ל דוקא למכירה לחוד יש חילוק בין [כשר] להדיוט אבל לענין ירושה בשניהן יורשין א"כ קשה הא ודאי אם יורש כ"ש שאינו יכול למכרו ואיך כתב שלענין מכירה יש חילוק בין כשר להדיוט ואי ר"נ דוקא במכירה מחלקינן בין כשר להדיוט אבל בירושה בשניהן אינו יורש א"כ העיקר חסר מן הספר במה שסיים וכתב ויש מי שהורה כו' דהול"ל ויש מי שהורה שאפי' ליורשו לא נחלוק ויורש כו' ועוד דהו"ל למכתב דהיש מי שהורה פליג ג"כ לענין מכירה דהא לדעת הי"א יש חילוק בין כשר להדיוט ולפי היש מי שהורה דלעולם יורש מכ"ש שלעולם אינו יכול למכרו לכן נ"ל שהגי' שלפנינו עיקר דל"ג אלא: ורב נטרונאי כתב כו' ר"ל שהוא מוסיף על יש מי שהורה כו' הנ"ל וס"ל שהוא בנו גם לענין לפטור את אמו מהחליצה והרא"ש הסכים עמו וכתב מה שלא נראה להרמב"ם דברי הגאונים דכתבו דגם לענין לירשו ולמכרו הוא בנו לא נראה לי כמוהו בזה אלא אפילו עדיפא בזה נ"ל דהוי בנו לכל דבר אפילו בפטור את אמו מהיבום וכרב נטרונאי וק"ל: וכתב הרמב"ם לא נראו כו' ר"ל הרא"ש כתב איך שלהרמב"ם לא נראו לו דברי הגאונים אבל אין דבריו נראין לי אלא העיקר כמ"ש הגאונים: