פרישה, חושן משפט שעה:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 375:1
Open in the reader →1היורד לתוך שדה חבירו כו' בב"מ דף ק"א אסיקנא דאמר רבי יעקב אמר ר"י בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו א"ד משום ישוב ארץ ישראל וא"ד משום כחשא דארעא (דכבר הכחישו הנטיעות את השדה שינקו ממנו ומש"ה כיון דהפסידו ממון אפי' בח"ל אין שומעין לו רש"י וכן מוכח פי' זה שם מן התוס' ולא כע"ש ע' בסמ"ע) מאי בינייהו חוצה לארץ ופסק הרמב"ם בפ"י מהל' גזילה כלישנא בתרא ובזה טעם דברי רבי' מבוארי' דהנוטע אינו יכול לומר עצי אני נוטל אפי' בח"ל משום כחשא דארעא אבל בעל השדה יכול לומר כן ולומר איני חושש על כחשא דארעא דידי ובבונה חורבתו של חבירו דלא שייך שם כחשא שומעין גם לבונה כשאומר עצי ואבני אני נוטל וכמש"ר בסמוך ס"ו. ומ"ש די"א דאם היא עשויה ליטע אין שומעין ה"ט דס"ל דמסמא ניחא ליה ותואנה הוא מבקש וכמ"ש הראב"ד פ"ד בחורבה וגם הרא"ש כתב שם דמסתבר טעמיה ומיהו ה"מ היכא דלא השתמש בחורבתו ויש לו משלו שראוי לבנות בנין כזה בלי קיפוח פרנסתו דאז תואנ' הוא מבקש ובכאן אף שעומדת ג"כ ליטע הרי בעל השדה אומר שניחא ליה לשמש בו בזריעה דלא גרע מרוצה לשמש שאר תשמישין בחורבתו כמקדמת דנא: ומ"ש אין שומעין לו כו' פי' אלא נותני' לו כפי מה שנותנין לשאר שתלי העיר וכדין אם גילה דעתו דניחא ליה בהנטיעה דכ"ר בסמוך דאם שדה העשויה ליטע הוא דשמין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו ליטענה והיינו כשאר שתלי העיר וכן פירש"י והרא"ש בגמרא אמ"ש ידו על העליונה ע"ש (אלא שכאן חילק הרא"ש מטעם שכתבתי כיון שאומר שניחא לו בזריעה) והיינו כשהשבח יתר על ההוצאה וכשההוצאה יתירה על השבח משמע מדברי הרי"ף והרמב"ם דנותנין כל ההוצאה כיון דעשויה ליטע הוא וניחא הוא במה שנוטעים ולולי שנוטעה זה הוה הוא הוציא הוצאה כזו עליה ואף שהב"י הביא תלמידי רשב"א דכתבו דלא מתחוור להן פי' הנ"ל בפי' דידו על העליונה מ"מ האחרונים תפסו לעיקר כמ"ש וכן מוכח בש"ע ע"ש בסמ"ע ועד"ר מ"ש עוד מזה.