רב פנינים על משלי ג:ט
רב פנינים על משלי · Rav Peninim on Proverbs 3:9
Open in the reader →1ואל תאמר בלבבך לא יתכן יעשה כן בלא נכוי שכר כי במה אקדם ה' על זה. כי דע אפוא כי אין המלך הקדוש כבשר ודם שאלו יצוייר רופא ירפא את אשר כלו ימיו ויחיינו לא יהיה יקר בעיניו לקחת מידו את כל הון ביתו והיות לו לעבד עולם וק"ו לשכינה כי הלא מה ה' שואל ממך כי אם החזיק לו טובה ואף אם בעל הון אתה לא יצוך כל הון ביתך תתן לצדקה רק כבד את ה' מהונך וכו'. ולבאר הכתוב נעיר כי הנה כמו זר נחשב שלא יצוה יכבד את ה' רק לבעל ההון וגם אשר לא יצוה כי אם לבעל תבואות כאומר כל תבואתך למה יגרע אשר לא יהיה בתבואות ועוד כי לא תהיה תפארתו יתברך למלא אסמי בעל הון ורב תבואות רק להריק ברכה עד בלי די אל עני ונכה רוח ואשר כביר לא מצאה ידו וגם יראה בלתי מקושר אל הקודם:
2אך אחרי אומרו שע"י עסק התורה הוא יתברך ייטיב לנו גם בעה"ז אמר אם אמור יאמר העבד ישראל לא יבצר או תקראנה אותו כאלה והשיגה ידו הון רב ורב תבואות ע"י התמדת עמלה של תורה ורפאות תהי לשררי וכו' או יחסר לחמי אם אמצא און לי ואעשיר הלא אירא באמרי שאודה לה' חסדו ובמו פי אהללנו הלא מזער הוא ובמה אקדם ה' ואין קצה לרוב חסדיו ואם יחסר לחמי מה תשיב על תוכחתי ומה אשיב אל לבי באמור אלי איה אפוא ברכת טוב אשר נידר לי שתורה ומצות שלום יעשו לי בעושר ורב תבואות ע"כ על הא' השיב באמרו כבד את ה' וכו' ועל הב' באמרו מוסר ה' בני כו' וביאור הענין אם ירבה הונך אל תחוש אל נכוי השכר כי הלא מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם בל תהיה כפוי טובה לבד כי הלא אף בהיותך בעל הון רב לא יקח ממך לא מחצה ולא שליש או רביע עם שהכל שלו כי אין לה' חפץ בכסף רב כסף ורב תבואות כי א' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין לבו וכו' והנני מלמדך להועיל כבד את ה' וכו' והוא כענין המוציא הוצאות רבות על נכסי אשתו דקיימא לן שאם אכל גרוגרת א' דרך כבוד מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל הנה כי אשר הוא דרך כבוד אין לו שיעור ועולה כנגד הוצאה רבה והן המה דבריו אלה לומר גם שהרבה והפליא חסדו לך הוא יתברך לא יבקש מידך אפי' כאריס רק שאפי' לא תהיה די התייחס למתנה כי אם לכבוד בעלמא כי מעט הוא כי אין חפץ לה' במתנה מרובה כי אם בכבוד והודאה כי לא ידמה הנותן מתנה יפה לעני בחרפה ובוז לפרוטה א' דרך כבוד וזהו כבד את ה' וכו' כלומר כבוד אני חפץ אף כי מזער הוא ולא רוב ממון ואפי' יהיה מהונך שיש לך הון רב וכמז"ל על פסוק עשר תעשר אריס אינו מוריד הגשם ולא מצמיח התבואה ולא משיב הרוח ונוטל מחצה או שליש וכו' אך ה' עושה כל ואינו נוטל רק א' מעשרה וכן ומראשית כלומר ולא כל ראשית תבואתך גם אם רבה היא ומה גם לבעל המעט ובלבד שיהא הונך ותבואתך כלומר משלך ולא מזרים אתך רק בלי צירוף גזל וחמס כי הוא יתברך שונא גזל בעולה וזהו מהונך בל תהיה כגייפא בחיזורין ומפלגא לבישייא וזה הורנו יתברך במצות ביכורים שצונו להוליך תאנה ואשכול ענבים א' על שכמנו עד המקום אשר בחר ה' ולחרוד כל חרדת הכבוד הכתוב במשנה תורה על שוה פרוטה: