רי"ף שבת לד:

1צרור וחרס מקנח בחרס ואינו מקנח בצרור ודוקא בחרס דאגני כלים:

2היו לפניו צרור ועלין רב חסדא ורב המנונא חד אמר מקנח בצרור ואינו מקנח בעלין וחד אמר מקנח בעלין ואינו מקנח בצרור מיתיבי המקנח בדבר שהאור שולט בו שיניו נושרין לא קשיא הא בלחין הא ביבשין:

3איתמר הצריך להפנות ואכל רב חסדא ורבינא חד אמר רוח רע שולט עליו וחד אמר רוח זוהמא שורה עליו איתמר הצריך ליפנות ואוכל דומה לתנור שהוסק על אפרו וזו היא התחלת ריח הפה (אכל ולא שתה אכילתו דם וזו היא התחלת חולי מעים אכל ולא הלך ארבע אמות אכילתו מתרקבת וזו היא תחלת רוח רעה רחץ ולא סך תחלה דומה לזולף מים על גבי חבית רחץ בחמין ולא שתה ממנו דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים:

4רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן דומה לברזל שהכניסוהו לאש ולא הכניסוהו במים):

5הנצרך ליפנות ואינו יכול ליפנות רב חסדא אמר יעמוד וישב יעמוד וישב:

6אמר ליה רבי זירא לרב חסדא תא ניתני ותא ניעסוק בחיי דברייתא הנצרך ליפנות ואינו נפנה רב חסדא אמר ילך וישב ויעמוד הלך ארבע אמות רב המנונא אמר ישתמש * בגמ' ימשמש בצרורות באותו מקום רב חנין מנהרדעא אמר יהפך לצדדין ורבנן אמרי יסיח דעתו לדבר אחר אמר ליה רב אחא בריה דרבה לרב אשי וכל שכן שלא יפנה אמר ליה יסיח דעתו מדברים אחרים:

7אמר רבי ירמיה מדפתי אנא חזיתיה לההוא טייעא דקם ויתיב דקם ויתיב עד דשפיך כקדרה:

8תנו רבנן הנכנס לסעודת קבע צריך שיבדוק את עצמו כיצד מהלך ארבע פעמים של עשר פסיעות או עשר פעמים של ארבע פסיעות ונפנה ואחר כך יכנס:

9מתני' חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר כדי לחתות בו את האור רבי יוסי אומר כדי לקבל בו רביעית אמר ר"מ אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ישעיהו ל׳:י״ד) ולא ימצא במכתתו חרס לחתות אש מיקוד א"ל רבי יוסי משם ראיה ולחשוף מים מגבא:

10סליקו להו המוציא

11(דף פב.) אמר רבי עקיבא מנין לע"ז שהיא מטמאה במשא כנדה שנאמר (ישעיהו ל׳:כ״ב) תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף ע"ז מטמאה במשא (דף פג:) מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר (משלי ל׳:י״ט) דרך אניה בלב ים (דף פד:) מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים שזורעין בתוכה חמשה זרעונין ארבעה בארבע רוחות הערוגה ואחד