ראשון לציון על יהושע ב:יב
ראשון לציון על יהושע · Rishon LeTzion on Joshua 2:12
Open in the reader →1ועתה השבעו נא לי בה' כי עשיתי עמכם חסד וגו', קשה מהו או' השבעו לי בה' כי עשיתי עמכם חסד וכי השבועה היא שעשתה עמהם חסד השבועה היא שלא להורגה בכלל בני העיר כי מה יועיל אם ישבעו לה על החסד והדברים אין להם משמעות והיה לה לומר השבעו לי שתעשו עמי חסד והחייתם וגו' ועוד צל"ד מהו תיבת ועתה היל"ל לכן השבעו וגו' ומה באת לשלול באומרה ועתה ולא זמן אחר, ונרא' לומר בדרך דרש דטעם אומ' ועתה שהוא ע"ד אז"ל אין ועתה אלא תשו' לזה אמר' להם שלא ידינוה כמעשיה המפורסמי' שהרי היא עשתה תשו' או אומרת להם שנתגיירה ללכת בדת משה וישראל עוד יתבאר הכתוב הזה כפי הדין דהנה פסק מרן בש"ע דלא אמרינן הנשבע על דעת חבירו אינו יכול לעשות התרה דוקא בקבל הנאה ממנו אבל בלאו הכי יכול לעשות התרה שלא בפניו והנה כאן היא חששה שהגם שישבעו לה ילכו ויתירו לזה אמרה להם דהשבוע' תהיה על זה האופן דבשביל טובה שקבלו ממנה הם נשבעים לה דבזה אין לחוש עוד להתרה כנז' וז"א השבעולי כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם שהוא ממש בשביל טובה שעשתה להם וכמעשה דיתרו שהשביעו למשה בשביל טובה שעשה לו דמצד זה לא עשה משה התרה קודם רצון יתרו עד שהלך אצלו והתיר כן הוא במציאות שלפנינו שבקשה שתהיה השבועה בשביל טובה שעשתה עמהם ואומ' תיבת ועתה אפשר שחששה לשמא ימסרו מודעה על שהם אנוסי' בדבר ויריאים שמא יתגלה ענינם לז"א להם ועתה פי' תכף ומיד קודם שתמסרו מודעה לבטל שבועתכם ועוד אפשר שנתכונה לומר ועתה אחר שהוכר שעשתה עמהם החסד דבשלמא אם היתה מבקשת מהם שישבעו לה בעת שלוח המלך מלאכים אל רחב להוציאם אז לא היתה חלה השבועה בשום אופן כי אנוסים המה ותנן נשבעים לאנסים וגו' ושבועתם אינה שבועה מה שאין כן אחר שעשתה עמהם חסד שלא מלבד שלא גילתה סודם אלא שהוסיפ' עוד לעשות להם כמה שמירות שאמרה למשרתי המלך כן באו וגו' ולא ידעתי אנה הלכו ועוד אמרה רדפו אחריהם זה חסד גמור שהצילתם ממש וזהו או' ועתה וגו' כי אתם רואים שעשיתי חסד והצלתי אתכם במה שהטמנתי אתכם וגם שלחתים מלבקש אתכם עוד במה שאמרתי להם רדפו אחריהם ונוסף אם תרצה לגרש אותם מביתה כל הפוגע בהם תחלה ימיתם והיא אדרבה צפנתם חדר לפנים מחדר לזה ועשיתם גם אתם וכו' ואולי לזה לא הטמינה אותם בשניהם אלא ותצפנו לא' כדי שהאחד ישמע את אשר מבקשים אחריהם ומה שתדבר האשה להאמין בחסדה ולהכיר בטובתה כדי שישבעו לה על אופן המועיל: