ראשון לציון על יהושע ב:ט
ראשון לציון על יהושע · Rishon LeTzion on Joshua 2:9
Open in the reader →1ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' וגו' כי שמענו וגו' ואשר עשיתם וגו' ונשמע וימס לבבינו וגו', הכונה בכתובי' הללו הוא על זה האופן כי ב' ענינים היא יודעת הא' הוא אשר נתן ה' לפניכם את הארץ כאומ' ז"ל מסורת היתה ביד האמוריים שיפלו ביד בני יעקב ולז"א יעקב עכרתם אותי ואז"ל צלולה היתה החבית כו' וזו היא ידיעה אחת ועוד ידיעה ידעה כי נפלה אימתם על בני עירה וז"א עלינו ולא הם לבדם אלא וכי נמוגו כל יושבי הארץ ואם תאמרו מנין ידעתי מה שאמרתי כי נתן ה' לכם את הארץ הגם שקבלה היתה בידם שארצם יטלוה בני יעקב עדיין יש להם לומר כאשר ראו שעבר כמה זמן ולא היה זה אפשר שזה יהיה בסוף הדורות לז"א כי הוביש ה' וכו' ר"ל כאשר ראו המעשה הנפלא שעשה להם ה' כי זה הוא העם שבאה עליו המסורת עליהם וכנגד שני דברים האחרים כי נפלה אימתם וכי נמוגו כל יושבי הארץ לזה אמרה ואשר עשיתם לב' מלכי האמורי הגדולים שהיו בטוחים בהם וישמעו וימס לבבם ולא קמה וגו' ואומ' ולא קמה עוד רוח באיש כי ה' אלהיכם רצונה לומ' הגם שאמרתי לך ב' ענינים עכ"ז טעם דלא קמה עוד רוח הוא מטעם כי ה' אלקיכם אבל גבורתכם לא עשתה כ"כ פחד בכל האומות כי אפשר שיאמרו שיתקבצו כלם עליכם ולא היו מתפחדים אבל מטעם ה' אלקיכם כל העולם פחדו מכם:
2או יאמר כי כונתה לומר תדע במה נפלה וגו' ונמוגו הוא מב' טעמים ומשני סימנים כי שמעו אשר הוביש וגו' ועוד כאשר שמענו אשר עשיתם לב' מלכי וגו' ומצד זה ונשמע וימס לבבנו וכנגד מה שהתחילה לומר כי נתן ה' אמרה כי ה' לומר כי הוא מתנתו מתנה ואין מוחה בידו בודאי כי הוא וגו' בשמים ועל הארץ וממנו הכל ובזה גלתה דעתה כי מאמנת היתה באלהותו ית' ואפשר שלזה כונה לומר כן לחששת לא תחיה כל נשמה לזה הוציאה עצמה מכללם כי היא גיורת ולישראלית תחשב באשר היא מאמנת באלהותו יתברך: