ראשון לציון על יהושע ב:יד

1ויאמרו לה האנשים נפשינו תחתיכם וגו'. צל"ד מה היא כונתם באומרם נפשינו תחתיכם למות ועוד מה הוא אומרם אם לא תגידי את דברינו זה מהו הדבר שמורים באצבע אם לא תגידי את דברנו זה ולמה הוצרכו לומר תיבת זה. ועוד מהו שחזרו לומר והיה בתת ה' דמשמע שהוא דבר אחר. ועוד אומרם חסד ואמת שמשמעו כאו' ז"ל תמיד חסד של אמת ובכאן לא שייך דהנה היא הקדימה לעשות עמהם טובה והם פורעים טובתה, אכן נראה דכן אמרו לה על מה ששאלה להחיות את בית אביה אמרו לה הריכם עתה בסכנת מות והיא ממש החיית אותם בכל מאמצי כחה ובעצתה לזה אמרו הגם שיתחייבו מיתה בית אביה דרחב מדין לא תחיה כל נשמה הנה הם נתנו כופר נפשם ונפשות האנשים במקומם פירוש שהחיו נפשות הצדיקים והוא פדיון נפשם ואומרם אם לא תגידי את דברנו זה הכונה היא זה שאנו מגלים לך שלרגל באנו לפי שאז גילו לה שכן הוא ממה ששתקו והסכימו לדבריה וגם ממה שאומרים נפשינו תחתיכם וגו' גילו דעתם שכן הוא בבירור והגם שגם לדעתם של בני יריחו ידעום עכ"ז לא בבירור כי מי הגיד להם ועדיין יכולין להכחיש משא"כ עתה שגילו עצמם בבירור כי מרגלים המה להם והטובה השנית שאומרים והיה בתת ה' וגו' הוא דבר חדש דמלבד שיחיו את בית אביה אלא שיטיבו להם תוספת טובה שלא בקשו מהם ואו' ואמת כי לא שייך בישר' שיצטרכו לה עוד להטיב להם ולומר שאין החסד שיעשו עמה תשלום חסד שלה כי זה פרעונו הוא שגם הם יחיו בית אביה וקרוביה והטובה הזאת היא של אמת כי בערך הבטחת חיות בית אביה שהוא תשלום חסדה תקרא הטובה הב' של אמת להיות שאינה תשלום גמול באופן שהבטיחוה לעשות מה ששאלה כאומרם נפשינו תחתיכם והבטיחוה עוד להטיב לה כנז':

2עוד נראה. כי הצדיקים הללו חששו שמא רחב כל כונתה עד שישבעו לה ותלך ותודיע את עמה ואת מולדתה באופן שלא ירגישו הם בעצמם שגילתה סודם והשבועה תועיל לה שתהיה מונחת בידה אם יכנסו ישראל לארץ תוציא אותה אליהם ויקיימוה מטעם שהם שלוחים של ישראל כמותם ותא' כי היא נתחסד' עמהם ונשבעו לה ואם יקר מקרה להם וימותו היא מה בידה לעשות להם ופשוט הוא שמפני זה לא יפטרו משבועתה לזה אמרו כי שבועתם היא דוקא ע"ז האופן נפשינו תחתיכ' נפש תחת נפש והם תהיה ההצל' כפועל שימלטו וחיתה נפשם אז שבועתם שבו' ובזה לא נשאר להם שום חששא של רמאות כי אם ימותו הם שבועה אין כאן ודקדקו לומר בתת ה' לנו את הארץ וגו' פי' שיהיו קיימים עד שובם שמא כאשר יצאו מהעיר תודיע את דרכם לבני עמה לז"א בתת ה' לנו וגו' ובזה יתפרש מה שכתוב אח"כ ויאמרו לה האנשים נקיים אנחנו משבועתך הזאת אשר השבעתנו שאין לו משמעות מהו נקיים ורש"י פירש דחוזר על אם לא תעשה תקות חוט השני והוא פשוט אלא שהכתוב לא דבר ישר שהיל"ל קודם את תקות וגו' ואח"כ יאמר נקיים אם לא תעשה ועוד למה לא אמרו לה זה עד שהורידה אותם בעד החלון ועוד למה לא נאמר בכתוב כי בעת שאמרה השבעו לי נשבעו לה:

3אכן המכוון הוא לפי מה שפירשתי שהם היו מסופקים שמא תרמה אותם כנז' לז"א הגם שהשביעה אותם ואמרו אמן עכ"ז אין שבועתם שבועה מטעם שעדיין לא חלה השבועה לפי שהיתה על תנאי אם לא תגידי ואחר האמת אינה שבועה כל עוד שלא יתקיים התנאי לזה כאשר ראו האנשים ב' דברים שעשתה להם הוסרו להם ב' חששות שהיו להם האח' היא שמא בעיר עצמה תרמה אותם לתופשם חיים והב' שתעשה ערמה שיפגעו בהם הרודפים לזה כאשר ראו שהוציאה אותם דרך חומה ממש שלא יצאו תוך העיר הרי הוסרה חששא ראשונה וגם נתאמת כי לבה נכון בלי מרמה ועלילה וזה יגלה כי לא תערים באמצעות הרודפים ובמה שסיימה דבריה ויעצה אותם דרך אשר ילכו בה וימים אשר יחבאו שיעור הליכת הרודפים נתברר בירור גמור כי אין כאן מרמה ותחבולה וטובתה וחסדה גדול עליהם אז קיימו וקבלו עליהם השבועה מעתה בלא ספק תנאי ולזה אמרו אחר שראו ב' דברים האמורים שעשתה להם אמרו לה האנשים נקיים וזכאים אנחנו משבועתך פי' שאין לנו פקפוק אשר השבעתנו פי' כאשר השבעתנו כן הוא. או יאמר אשר השבעתנו על דעתך בלי תנאי שכבר נתברר לנו שלא תגידי ואחר שנגמר הענין להם אמרו לעשות סימן בחלון תאסף אל ביתה בית אביה ואמה וגו' להמלט עמה כי מקודם להיות הדבר בעיניהם רפוי לזה לא צוו לה לעשות עד עתה הגם שאמרו אח"כ ואם לא תגידי לא אמרו כבתחילה שתלו עיקר השבועה באם אלא אחר שגמרו הענין התנו ואם תעשה אז חל הנדר והם חששו לחששא רחוקה והיא דשמא תגלה המקום ואשר יעצתם ללכת בו או אפשר שחששו שאחר שראתה כי גמרו בדעתם השבועה בלא שום תנאי אז אין לה בית מיחוש לירא מהם ותלך ותגלה הענין לזה אמרו בסוף כל הדברים ואם תגידי כו' וכפ"ז בהכרח לומר שהיו נותנים לה הכל בכתב. עוד נראה שכונתם באמרם ואם תגידי כו' שחששו שמא או ע"י שאלה או שלא ע"י שאלה תגלה סימן התקות חוט השני וכאשר ידעו דבר זה הזולת ילך כל אחד ויעשה כמעשה הזה וכשיהיה זה מן הנמנע שיפטרו כל העושים כן מספיקא לזה אמרו לה ואם תגידי את דברינו זה פי' שאנו אומרים לך עתה לעשות חוט השני בחלון והיינו נקיים כי אין אנו מבטיחים אותך אלא על בית א' וכאשר יהיו הרבה בתים בסימן זה אין שמירה לאחת מהם ואין כאן שבועה להחיותך והשיבה אותם על כל הנשמע מדבריהם כן הוא ואמרה כן הוא פי' ותקשרי החוט ולא תגלה טעם הקשירה של החוט כדבריהם: