ראשון לציון על איכה א:יא
ראשון לציון על איכה · Rishon LeTzion on Lamentations 1:11
Open in the reader →1כל עמה נאנחים וכו' כונת הכתוב היא דהנה תמצא כי השרוי בצרה לא יתאוה לאכיל' ואדרבה ימאס המאכל וכאשר ירבה עליו כאב הרעב אם ימצא כל שהוא יאכלנו אבל לחפש אחר אכילה לא יחפש וכאשר ירבה עליו הרעב יחפש אבל זה יהיה אחר שירבה כאב האכיל' יותר ממכאובו וכאשר ירבה ביותר יתן כל מאודו אפי' בעודו בצערו ובמכאובו עוד תמצא שביותר יגדל כאב הרעב למי שהיה רגיל לאכול ביותר ומתענג ירבה בו צער הרעבון לז"א הכתוב על עם ישראל כל עמה נאנחים ודרך הנאנח לא יערב לחכו אוכל ולא ירצה לאכול הגם שימצאנו והם מרוב הרעבון מבקשים לחם ולא די זה אלא נתנו מחמדיהם באוכל פי' לא בלחם אלא באוכל כי לא השיגו הלחם אלא כל מה שראוי לאכילה להשיב נפש דוקא ולז"א ראהה' והביטה לגודל צערינו כי בשלמא אם לא היינו אוכלים לרוב טוב תאמר שצערינו אינו כ"כ גדול אבל אחר האמת הייתי זולילה ע"ד זולל שהוא אוכל ומתענג בבשר ויין ועתה אנו מבקשים אוכל להשיב נפש לז"א ראה ה' והביטה פי' ראה צערינו עתה והביטה היא למרחוק שירא' מצבם והנהגתם למה שהם עתה ויגדל בעיניו ית' צערם שאין לו קץ אולי ירחם על צערם: