ראשון לציון על איכה א:ו
ראשון לציון על איכה · Rishon LeTzion on Lamentations 1:6
Open in the reader →1ויצא מן בת ציון כו' זכרה ירושלם כו'. פי' שלא רצתה לשוב עד אשר הפסידה הכל ויצא כל הדרה ונוסף היגון שהלכו בלא כח כו' ואו' היו כאילים כו' פי' הם השרים היו נוהגין בעצמן מנהג האיל הזה שהולך ואוכל כל מקו' אשר יהיה בו מרעה ואינו חושש מהגזל כך היו הם לזה שילם להם ה' שהלכו בלא כח שלא הועילו להם כל מה שאכלו ונהנו מן הגזל. או יאמר שהכונ' היא שלא תאמ' שאינו קרוי הדרה אלא בזמן שהיו ישראל יושבים לבטח על אדמתם וכו' אז מקרי הדרה משא"כ כאשר היו במצור ובמצוק ברעב וכו' אין שם הדר עליהם לז"א ויצא מן בת ציון כל הדרה וזה דמיקרי הדר אפילו בזמן שהיו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח כו' דזמן היציאה עצמה היו הדרה וז"ש אח"כ זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה פי' אפי' ימי עניה שלא מצאו שריה מרעה וכו' אפי' הכי זכרה ונאנחה ומבקשתם מי יתן לה הימים הללו ואזיל הכתו' לשיטתיה ואח"כ זכרה ג"כ שהיה לה מימי קדם כל מחמדיה ועתה כאשר נפל עמה ביד צר לחלוטין שחקו גוים על משבתיה פירוש משבתו' ששבתו מחמודיה שהיו לה מקודם ימי עניה ומה שנשאר לה בימי ענייה ועתה בשניהם נשבתו ולז"א משבתיה ב'. א"נ או' ימי ענייה ולא אמר בימי ענייה הנה ידוע הוא דכאשר יעלה על לב האדם יגונותיו וירצה לבכות או להעלות על לבבו מכאוביו יאמד הגדול' שהיה בה ויעריך כנגד' היריד' ובזה תגדל הדאג' והמכאוב ולזה אמר' זכר' כו' ימי ענייה כל מחמדיה זה לגבי זה ובזה יגדל מכאוב' וזהו זכר' ירושלים פי' שזוכרת בפיה רעת' וטובת' שהית' בראש העולם ושהיא עתה בשפל המצבו' וזהו זכר' כו' זה עם זה ימי ענייה את ימי גדול' ואו' בנפול עמה כו' הכונ' כי בכל אותו זמן שצר אספסיינוס ועיטוס בבית שני וגם בימי נבוכדנצר המציא ה' להם תרופ' ע"י שהיו נכנעים להם והיו נשאר על אדמתם ולא היה נשרף הבית ותמצא כמה פעמים היה ירמיה ע"ה צועק ואומר למלך שיפיל עצמו לפניהמלך ואין רע דכתיב ויאמר ירמיה אל צדקיהו כה אמר ה' כו' אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וכו' ואפ"ה לא רצו וכן תמצא שאמר ריב"ז לאספסיינוס והלבנון באדיר יפול שהיה יודע בודאי שנכבשה הארץ לפניו ואילו היו משלימין לא היה עושה מה שעשה אח"כ כדמוכח מהש"ס בפי' ולז"א הנביא בנפול עמה וכו' פי' דכאשר נפל ביד נבוכדנצר שהיתה העיר כבושה ועומדת לא מצאה עוזר דאם היה לה עוזר היו עושים כדברי הנביא ולצאת ישראל אליו לא היה עושה מה שעשה אח"כ שנכנסו להיכל והיינו ראוה צרים ושמחו על שהשביתה לחלוטין ושרפוה באש דאם היה להם עוזר לא היתה באה לדבר זה: