ספר המכריע כו

1גרסינן בפרק יש נוחלין ההוא דאתא לקמיה דרבא בר רב חנן אמר מוחזק אני בזה שהוא בכור וכן ההוא דאתא לקמיה דרבי חנינ' אמר מוחזק אני בזה שהוא בכור וכו'.

2יפה פירש רבינו שמואל זצוק"ל שהיה עד אחד עמו וכך פירשו נמי חכמי מגנצא.

3ומה שכתבתי במהדורא תליתאה דעד אחד נאמן בבכור והבאתי ראיה ממאי דאמרינן גבי יבם ואישתמודעונהי ואפילו על ידי אשה וקרוב משום דגלויי מילתא בעלמא הוא אינה ראיה דדוקא באיסורא אמרינן הכי אבל בממונא בעינן תרי סהדי.

4ומה שכתב רבינו חננאל זצוק"ל וקיי' לן עד מפי עד כשר בבכור אינו נראה לי דהא תנן לקמן בפירקין האומר זה אחי אינו נאמן ומוקמינן לה בגמרא דקאמרי אחים אין אנו יודעים שמע מינה דלענין ממונ' בעינן שני עדים ולא שנא בכור מאח.

5וכההוא דאתא ליה אחא מבי חוזאי מצרפינן שני עדים שאין לך דבר בממון פחות משנים והאשה שאמרה מת בעלי או עד א' שאמר מת בעלה אין האחים נכנסין לנחלה על פיהם הכא נמי לגבי בכור שני עדים בעינן ואין עד אחד נאמן עליו כי אם אביו לבדו והכי אמרינן בפ' עשרה יוחסין אמר רב נחמן שלשה נאמנין על הבכור ואלו הן חיה ואמו ואביו, חיה לאלתר אמו כל שבעה פירוש כל זמן שלא מסרתו ביד אביו למול אביו לעולם כדתניא יכיר יכירנו לאחרים וכו'.

6ואמרינן התם תניא נאמנת חיה לומר זה יצא ראשון וזה יצא שני במה דברים אמורים שלא יצאה וחזרה אבל יצאה וחזרה אינה נאמנת ודוקא אלו שלשה נאמנין עליו אבל מידי אחרינא לא עד דאיכא תרי סהדי.