ספר המכריע ד

1גרסינן בפרק השוחט אמר רב יהודה אמר רב השוחט בשנים ושלשה מקומות שחיטתן כשרה. פי' המורה שחתך כאן וחזר והתחיל למעלה או למטה.

2וקשיא לי טובא בהאי פירושא דכיון דאיכא שיעור שחיטה במקום אחד פשי' דכשרה אטו משום דחתך למעלה ממקום שחיטה או למטה איטרפא לה דאי בדליכא שיעור שחיטה בחד דוכתא הויא נבלה דאין כאן רוב אלא ודאי בדאיכא שיעור שחיטה בחד דוכתא קא מיירינן וכיון דאיכא שיעור שחיטה בחד דוכתא פשיטא דכשרה השתא שחיטה העשויה כקולמוס שאין החתך בשוה אלא משופע כשרה כאן שהחתך בשוה לא כל שכן ומה יעשה לו אם ימלא כל הצואר חתיכות ולמה היו אוסרין בזה שמואל וריש לקיש.

3משום הכי נראה לי לפרש דהאי שנים ושלשה מקומות כגון שאין באחד מהן שיעור שחיטה אלא בין כולם מצטרפין לרוב והיכי דמי לא שעשה שלשה חתכים זה בצד זה על גבי הסימן דאם כן לא מצטרפי אלא כגון ששחט מיעוט הסימן למעלה עוד מיעוט סימן בצדו ונתגלגל לו הסימן ושחט עוד מיעוט הסימן למטה אע"פ שרצועה הבשר מחברות בין כל חתך וחתך אפי' הכי כיון שלא נשאר בסימן מקום שלם שיהא שם חצי מצטרפין שלשה חתכים הללו שנעשו בהקפו של סימן ומצטרפין לרוב והיא כשרה.

4ושמואל וריש לקיש פסלי משום דבעו שחיטה מפורעת שתהא כל השחיטה מחוברת ביחד דומיא דחץ שחותך במקום אחד אבל הכא שהשחיטה מתלקטת בשנים ושלשה מקומות אין זו שחיטה ובין רב ובין שמואל תרווייהו סבירא להו דהאי למעלה ולמטה מצואר בהמה קאי.

5ולמעלה יקרא אצל הראש ולמטה יקרא אצל הגוף וכן נמי למעלה ולמטה דברייתא אלא דרב סבר אין השחיטה מחוברת ביחד דשני בני אדם היו ראובן שחט הקנה למעלה אצל הראש ושמעון שחט הושט למטה אצל הגוף ולא מבעיא אם זה שחט כל הקנה וזה שחט כל הושט שהיא כשרה ואע"פ שאין החתכין נוגעין זה בזה אלא אע"פ שראובן שחט רוב הקנה והניח מיעוטו שלם והפכו בעת השחיטה שנמצא שב' מיעוטין מבדילין בין שני החתכים כיון שאין שם מחצה שחיטתו כשרה.

6ושמואל סבר לא מבעיא אם זה שחט רוב וזה רוב שב' מיעוטין השלמים מבדילין בין החתכים שהיא פסולה אלא אע"פ שראובן שחט כל הקנה אצל הראש ושמעון שחט כל הושט אצל הגוף כיון שאין החתכים נוגעין זה לזה אינן מצטרפין דבעינן שחיטה מפורעת שתהא כולה מחוברת ביחד ומתניתין וברייתא מיירו בשני בני אדם וסכין אחת שהשחיטה מחוברת ביחד וזה הטה ראש הסכין אצל הראש וזה הטה ראשו האחד אצל הגוף ועשו אותה כקולמוס.

7וכדברי מצאתי כתוב משם שאלתי' דרב אחא שאם שחט מעט למעלה מן הסימן ושוב הפכו ושחט מצד אחר קצת אפילו זה שלא כנגד שחיטתו כשרה ומצטרפין א"ל ר' זירא למדתנו רבינו משנתנו בשני סכינים ושני בני אדם.

8כך כתוב בספרים ומשמע שכך א"ל ר' זירא שמתוך מעשיך אנו לומדים שמשנתנו בשני סכינים מדברת כרב וכך הלכה כרב דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי ועוד דרב יצחק עבד הכי עובדא וקי"ל דמעשה רב וליתא לשמואל וריש לקיש דבעי שחיטה מפורעת וכך פסק רבינו יצחק מפאס זצוק"ל וכך פסק בעל הלכות גדולות.

9אבל בתשובות רב עמרם גאון זצוק"ל מצאתי כתוב שגורס א"ל ר' זירא למדתנו רבינו משנתנו בסכין א' ושני בני אדם ופסק הלכה כשמואל דאמר בעינן שחיטה מפורעת דהא רבי יצחק דבעא למעבד עובדא כרב אקשי ליה רבי זירא דהא קיימא לן דמתניתן בסכין אחד מיירי כשמואל ושתיק ליה רב יצחק ש"מ דהכי הילכתא.

10ואינו נראה לי דמשבש כולהו סיפרי וגם הסברא אינה נותנת שתהיה טריפה כיון דשחט רובא.