שד"ל על ישעיהו א:י

1שמעו דבר ה', אחר שהזכיר להם חסדי ה', כי הוא אשר השאיר להם שארית בארץ, התחיל להשמיעם דברי ה', ותוכחותיו; והואיל ואמר כסדום היינו לעמורה דמינו, לענין החרבן והשממון, אמר דרך צחות קציני סדום ועם עמורה, לענין רוע דרכיהם ומעשיהם (ועיין למעלה פסוק ז' ולמטה פסוק כ'). ויש בכח המליצה הזאת גם מה שפירש ראב"ע, שאף אם לא הותיר לנו ה' שריד, ונכרתנו כסדום וכעמורה, לא היה זה שלא כדין, כי אמנם מעשינו כמעשה סדום.

2קציני סדום, שם קצין נגזר משם קָצֶה (ר' שלמה פאפנהיים, יריעות שלמה ח"א דף ד'), וכן מצאנו ויעש כהנים מקצות העם (מלכים א' י"ב ל"א), וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל (שופטים י"ח ב'), וקראו הנכבד קצה וקצין להיות הקצה תחלת הגוף מצד אחד, וכן בלשון ערבי קאצֹי בנקודה על הצדי (Cadi) ענינו שופט.

3תורת אלהינו, לשון הוראה ולימוד, לא לשון מצוה.