שד"ל על ישעיהו א:ו

1מתם, שם המקרה משרש תמם, ענינו תמימות ובריאות, כמו אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי (תהלים ל"ח ד'), והכוונה מכף רגל ועד ראש אין בו חלק בריא, אלא מכף רגל ועד ראש פצע וחבורה ומכה טריה, ואין צורך לומר (כרא"בע) שתחסר מלת רק (אין בו מתם רק פצע וכו').

2פצע, פירוק חבור על ידי חתוך; שרש פצע קרוב לשרש בצע, בזע (בארמית), בקע, פצץ, נפץ, כלם ענינם חתוך, קריעה ושבירה.

3חבורה, מכה בלא פירוק חבור, אלא הדם נצרר, ומראית הבשר משתנה, והוא מענין ונמר חברבורותיו (ירמיה י"ג כ"ג), וכן בלשון ערבי שרש חבר נאמר על מה שהוא מנומר בגוונים שונים.

4ומכה טריה, לחה, וכן לחי חמור טריה (שופטים ט"ו ט"ו), וכן הוא בלשון ערבי, והטעם מכה שאינה מתנגבת ומתיבשת, אלא כל זמן היא לחה ובלתי נרפאת (מנחם בן סרוק) ומה שהביא רש"י ז'ל מלשון התלמוד טרייה לרישיה (חולין מ"ה ב') אינו ענין לכאן, כי שם הכוונה ענין נדנוד (כדברי בעל הערוך), כלומר הכאה בכח, באופן שהגוף המוכה מזדעזע, וכן בלשון סורי שרש טרא ענינו הכה ונדנד (percussit, exagitavit) לא זורו, לשון וַיָזַר את הגזה (שופטים ו' לח), ותשכח כי רגל תזורה (איוב ל"ט ט"ו), והזורה תבקע אפעה (ישעיה נ"ט ה'), ומלת זֹרוּ בנין הקל ממשקל פָעוֹל, על דרך טֹבוּ, אֹרוּ ולא נבנתה המלה בבנין מקבל הפעולה, כדי שלא תהיה הוראתה מסופקת, שאם היו אומרים נזורו בנפעל היתה מתחלפת עם נזורו אחור, ואם היו אומרים זוררו בפֻעַל, היתה מתחלפת עם ויזורר הנער (מלכים ב' ד' ל"ה), ואם היו אומרים הוזרו היתה מתחלפת עם מוזר הייתי לאחי (תהלים ס"ט ט').

5לא זורו ולא חבשו, נאמר על כלל המכות, ולא רככה אפילו אחת מהן, והכוונה שאע"פ שהם נענשים אינם נותנים לב לשוב בתשובה להעלות ארוכה ומרפא למכותם שהאל מכה אותם בגלל פשעיהם. הן אמת כי חזקיה השתדל לחבוש שבר עמו, ולהשיב מעליהם חרון אף ה' (דברי הימים ב' כ"ט), אך עם כל זה העם לא היו מטיבים מעלליהם, והיו רומסים חצרות בית ה', אך לא היו שבים מדרכם הרעה ומן החמס אשר בכפיהם.