שד"ל על ישעיהו לג:כג

1נטשו חבליך, זו חתימת הנבואה על אשות והנה אחר שאמר שלא תבא אני שיט בארץ יהודה, המשיל את מחנה אשור לאני שיט, והוא מדבר אליה כאלו הוא רואה אותה באה לשלול את יהודה אחר שכבר נתמלאה משלל שאר עמים, והוא אומר לה לא תועילי ולא תצליחי, ונהפוך הוא, כי אנשי ירושלם הם יבוזו את כל השלל אשר בתוכך.

2נטשו חבליך, אל תקרא חבליך, אלא חובליך, ונטשו כמו נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה (עמוס ה' ב'), והנה נטושים על פני כל הארץ אוכלים ושותים וחוגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו (שמואל א' ל' י"ו), אף כאן הכוונה מלבד שאין חובליך בקיאים להנהיג הספינה במסילות שהמים שם עמוקים, הנה אינם עושים גם מה שהיה בידם לעשות, אבל הם יושבים בהשקט ובבטחה לאכול ולשתות השלל אשר שללו בספינות אחרות ששללו, או בארצות אחרות שירדו שם, והנה חובליך לא יחזקו בכח תרנם ולא יפרשו הנס, ולא ישגיחו על צרכי האניה, וע"י כן תטבע בחול ובטיט ויבואו יושבי הארץ ויחלקו שללה, ויבוזו ביזת האיש השייט שהיה מרבה שלל, שהיה רגיל לשלול שלל גדול, ואפילו הפסחים יבוזו בזתה.

3כן, נ"ל כר"שי כמו הכן (ויעמדו הכהנים נושאי ארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן הכן, יהושע ג' י"ז), לשון עמידה קיימת. ורוזי וגיז פירשו בסיס של תרן, עץ שהתרן נתון בתוכו.

4עד שלל מרבה, עד לשון בזה, כמו בבקר יאכל עד, עד של שלל מרבת עד של מי שהיה עד כה מרבה שלל. פסחים. אפי' הפסחים. ור"דק ורוזי וגיז' פירשו נטשו חבליך, שהחבלים נפסקו או נתפשטו ואינם נטויים (laxati sunt). ונ''ל שלפי זה הי"לל נתקו או רפו.

5עד שלל מרבה, פירשו עד של שלל הרבה, או עד ושלל הרבה, ולא ראו כי מרבה אינו תאר הפעל, רק תאר השם, כמו מרבה רגלים, מרבה המשרת אף כאן מרבה שלל.