שד"ל על ישעיהו נג:יא

1מעמל נפשו, מכאן ואילך דברי האל.

2מעמל נפשו, חפשי מעמל נפשו (גיז') קרוב למה שפירשתי למעלה מעצר וממשפט לקח, ועל כיוצא בזה כתב Gussetius כי כן בלשון רומי מלת absque נגזרה ממלת a, ab שענינה מִן.

3יראה ישבע, יראה זרע וישבע ימים (וכן מצאתי אחר כך לדון יצחק), והנה מאחר שהזכירו הגוים ענין יראה זרע יאריך ימים, ה' מקיים ההבטחה הזאת גם לעתיד, ואומר אם עד עתה היה רואה זרע ומאריך ימים בשכר מה שהיה סובל בגלות, עתה יגאֵל מעמל נפשו, ועוד יוסיף לראות זרע ולשבוע ימים; ורא"בע ורד"ק פירשו יראה טוב עד שישבע, והנה העקר חסר; ורוז' פירש יראה וימצא צרכו שישבע בו, וגיז' ישבע במה שיראה.

4בדעתו, בחכמתו ובצדקתו וביראת ה' שבו, כמו כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו (מלאכי ב' ז'), ואם לא ישמעו בשֶלַח יעבורו ויגועו בבלי דעת (איוב ל"ו י"ב), עיני ה' נצרו דעת ויסלף דברי בוגד (משלי כ"ב י"ב) שענינו עיני ה' תצרנה איש דעת, כלומר איש צדיק וירא ה', וכן כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך (הושע ד' ו'), בכל אלה הדעת היא הצדקה ויראת ה', כי דעת כמו חכמה, וחכמה על הרוב שם נאמר בספרי הקדש על ההליכה בדרכי הצדק וביראת אלהים, כי תחלת חכמה יראת ה' ויראת ה' ראשית דעת.

5בדעתו יצדיק צדיק עבדי, כאן הפסיק מאמר מעמל נפשו יראה ישבע, שלא היה אלא כנגד יראה זרע יאריך ימים שאמרו האומות, ומתחיל לספר שבח ישראל בימי הגלות, ואומר עבדי ישראל בדעתו ובצדקתו ויראת ה' אשר בו היה בימי גלותו מצדיק את הצדיק, כלומר היה מצדיק עליו את הדין, והיה מצדיק את אלהיו שהוא אל צדיק, והיה אומר צדיק הוא ה' כי פיו מריתי.

6יצדיק צדיק עבדי לרבים, כך היה מדתו של עבדי בזמן שהיה עבד לרבים, בזמן שהיה משועבד תחת יד המושלים והגדולים.

7ועונתם הוא יסבל, והיה סובל כל מה שהיו מרשיעים נגדו; והמפרשים פירשו זה לאחר הגאולה, וזה לא יתכן, בעבור ועונותם הוא יסבול שאין ענינו אלא על זמן הגלות; ורוז', Hensler, Martini ואחרים פירשו יצדיק את הרבים אחר גאולתו, הוא שסבל עונותם בגלותו, וכן דון יצחק פירש אע"פ שהרעו לו וסבל עונותם בגלות, וכל זה דחוק מאד; וגיז' אומר כי גם אחר הגאולה יסבול עונותם, "י שיחזירם למוטב. וזה רחוק יותר; ורש"י פירש על זמן הגלות, ופירש יצדיק צדיק עבדי לרבים שהיה דן דין אמת לכל הבאים לדון לפניו ומליצת יצדיק צדיק עבדי לרבים, ראב"ע ורד"ק ודון יצחק ורוז' וגיז' פירשו הצַדיק שהוא עבדי יצדיק את הרבים ויביאם לעבוד את ה', ולפ"ז תִקְשֶה למ"ד לרבים, גם צדיק עבדי קשה; ור' מאיר אבירניק והחכם יש"ר תרגומו על זמן הגלות: ישבע עבדי עמל ויגון בגלותו, אך בדעתו יצדיק את עצמו, בלבו ידע כי צדיק הוא, וע"כ עונותם יסבול; ואין ל' הכתוב מדוייק לפי הפירוש הזה.