שד"ל על ישעיהו ט:ה

1כי ילד ילד לנו, אע"פ שאומרים שהילד נולד לאביו ולאמו ולא לאחרים, אמר כי הילד הזה נולד לנו, כי כשיגדל יועיל מאד לכל עמו; וחזר ופירש בן נתן לנו, לחזק דבריו, שהבן הנולד הוא מתנה טובה שנתן ה' לכל אנשי יהודה. והילד הזה הוא חזקיה (רש"י ראב"ע רד"ק דון יצחק וגיז').

2ותהי המשרה על שכמו, הפך מה שהזכיר למעלה על סבלו ומטה שכמו, זה לא ישא עול זרים, אך ישא שלטון ושררה גדולה.

3ויקרא, הקורא, כמו על כן קרא שמה בבל (בראשית י"א ט'), על כן קרא לבאר (שם י"ו י"ד), על כן קרא שם המקום ההוא (יהושע ז' כ"ו). ור"שי ורד"ק פירשו האל שהוא פלא יועץ אל גבור ואבי עד קרא שמו שר שלום; ולדעת ראב"ע כלם שמות לילד הנולד (פלא, כי ה' עשה פלא בימיו, יועץ, כי כן היה חזקיה, כמו שכתוב ויועץ המלך (ד"ה ב' ל' ב'), אל גבור שהיה תקיף, שנמשכה מלכות בית דוד בעבורו, ועַד כמו שוכן עד). וגם אני במשך שנים רבות פירשתי על פי דרכו של ראב"ע, אלא שפירשתי פלא יועץ תאר אחד, יועץ עצות נפלאות בחכמה עמוקה, ויהיה פלא יועץ כמו יועץ פלא, וכמהו למטה (כ"ב ב') תשואות מלאה, וכן (ל"ג כ"ג) שלל מרבה, ענינו לפי דעתי מי שהיה מרבה שלל; וגם החכם אד"ם הכהן פירש פלא יועץ תאר אחד, והביא סיוע מן הכתוב (למטה כ"ח כ"ט) הפליא עצה. ופירשתי אבי עד דרך הפלגת השיר, על דרך כסאך אלהים עולם ועד (תהלים מ"ה ז'), והטעם כי כל עוד יהיה בחיים תכון מלכותו בל תמוט. ועתה (אדר תרי"ו) רואה אני כי לא יתכן לקרוא לבן אדם אל גבור, כי א"עפ שמצאנו אל גוים (יחזקאל ל"א י"א), אלי גבורים (שם ל"ב כ"א), מלת אל היא סמוכה, והענין מוכיח שהוא תאר לאדם, אבל אל גבור לא יובן ממנו אלא אלוה ממש, ובפרט כי למטה (י' כ"א) ישעיה אומר שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור, שאין ספק שהכוונה על האל ית'. וגם מליצת הפליא עצה שהביא החכם הכהן, על האל נאמרה, ולא על בן אדם. אך לפרש פלא יועץ וכו' כנויים אל האל, שיקרא שם הילד שר שלום, הוא ג"כ דוחק גדול, ורחוק מפשט הכתוב; כי אמנם עקר המכוון הוא להודיע מה יהיה משפט הנער ומעשהו, ולמה יאריך בתארי האל שאין בהם צורך במקום הזה, ולא יאמר על הילד אלא שיהיה שמו שר שלום? ואשר אני אחזה לי עתה הוא, כי הנה ידענו כי שמות רבים יש בלה"ק שאין הוראתם הוראת שם, אך הם מאמר שלם, כמו יהונתן, אלנתן, נתנאל, אין ענינם מתנת האל, אך הוראתם ה' נתן. וכן בישעיה עמנו אל, שאר ישוב, מהר שלל, חש בז, חפצי בה, כלם שמות שענינם מאמרים שלמים; וכן ה' נסי (שמות י"ז ט"ו), ה' צדקנו (ירמיה כ"ג ו' ול"ג י"ו), ה' שמה (סוף יחזקאל), כל אחד מהשמות האלה הוא מאמר שלם, ועיין רש"י ונתיבות השלום בבראשית ל"ג כ'. וכן פירשתי כעת יאמור ליעקב ולישראל מה פעל אל (במדבר כ"ג כ), כי זכירת שני השמות יעקב וישראל בדבור אחד הוא דבר תמוה, אבל הכוונה לומר כי העם הזה שכבר יש לו שני שמות, יעקב וישראל, ראוי לקרוא לו עוד שם שלישי, והוא מה פעל אל, וידוע כי שרש פעל נאמר גם על המחשבה והעצה והגזרה וההכנה לעשות דבר מה כגון אף בלב עולות תפעלון (תהלים נ"ח ג'), והנה מה פעל אל ענינו: מה גדלוּ הדברים שגזר והכין האל! ובאמרו שראוי לקרוא שם זה לישראל, הרי זה כאלו אמר שהעם הזה מעותד ומזומן לענינים גדולים ונכבדים. אף כאן פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום הוא דבור אחד, והדבור הזה הוא השם שישעיה אומר שראוי לקרוא לילד הנולד, והשם הזה אין בו אפילו מלה אחת שתהיה כנוי לחזקיה, אבל המאמר כלו הוא רמז להצלחת חזקיה והצלחת ישראל בימיו; וקרוב הדבר כי מן הכתוב בתורה כעת יאמר ליעקב וגו' למד ישעיה לומר הפסוק הזה. והנה המכוון במאמר פלא יועץ וגו' הוא כי האל הגבור שהוא אבי עד ואדון השלום, הוא יועץ וגוזר לעשות פלא לישראל בזמן ממלכת הילד הנולד היום, ואח"כ מפרש למרבה המשרה וגו'. ולפי הפירוש הזה לא לחנם האריך כאן בתארי האל, כי כוונת הנביא לרמוז כי בבוא הפלא שהאל יועץ וגוזר עתה, יוודע שהוא אל גבור ובעל היכולת ושהוא אב לעד, ולא יפר בריתו עם בניו בני ישראל, ולא ישכח את ברית אבותם. ושהוא אדון השלום ואוהב השלום, ולא יאהב העריצים אשר כל חפצם לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס, אבל הוא משפילם עד עפר, ונותן שלום בארץ, כמו שראינו בכל הדורות.

4תוספת בענין פסוק ט' ה'. מה שפירשתי למעלה על פלא יועץ אל גבור, הוא ענין חדש מאד, ואולי רבים יתמהו עליו ולזר יחשבוהו (גם כי באמת חדוש יקר הוא, ולא נמצא כמהו על הכתוב הזה פירוש נקי מכל דוחק, גם אין כמהו טוב לתשובת החולקים עלינו), על כן שמח לבי בבוא אלי מכתב מידידי החכם המפואר מוה"רר אברהם גייגר הי"ו, רב בעיר בריסלאויאה, בו הגיד לי כי בכל לבו הוא מסכים עמי בפירוש ההוא (אונד שטיממע איך פאלקאממען מיט איהרער ערקלערונג איבער פלא יועץ וגו' איבעריין), והוא מתמיה למה לא הוספתי ואמרתי כי הקריאה הנכונה היא וַיִקָּרֵא שמו, אלא שבכוונה נקדו וַיִּקְרָא בבנין הקל, כדי שיהיו התארים פלא יועץ אל גבור חוזרים אל האל הקורא (כתרגום יונתן וכפירוש רש"י ורד"ק), ולא אל האיש הנקרא. ואני מוסיף כי המתרגם שהיה בידו להוסיף מלות, שמר הקריאה הנכונה, ותרגם ואתקרי שמיה מן קדם מפליא עצה וכו', אבל בעלי הנקוד שלא היה בידם להוסיף מן קדם, הוצרכו לנקד וַיִּקְרָא. וסוף דבר אני מתמיה על עצמי, איך הזכרתי למעלה פירוש פלא יועץ בשם ידידי החכם אד"ם הכהן הי"ו, ושכחתי כי גם המתרגם כך פירש.