שקל הקדש, שער הפרישות

1אמר אין האנוש מכעיס אלהיו כי אם בחשק עולם ומה שבו, אם תזבחה אותו תהי קרב לכבוד אלהיך ואל טובו.

2מה הוא אשר אדם דורש בעולמו כי אם כבוד עושר ומנוחה. כי כל מאהב עולמו מאד נפרד מהם וידבק אל יגון ואנחה.

3לא יפחד אדם עלי עושר הלך לפניו וצידתו, שיגזלו אותו בני אדם אם יגזל עושרו והון ביתו, עזוב מה אינך צריך / והצורך קחה בלבד, יאספך כבוד האל / וזבד טוב לך יזבד.

4ביום טובה ראה רעה / ויום רעה לאל קוה, ויציל אותך מצוק / וממכאוב וממדוה.

5הבט ביתרון רש עלי עושר, השכיל והכלם והתבושש, כי אין אנוש ממרה דבר האל כי אם להעשיר ולא להתרושש.

6אמור אל איש הרבה מזוניו, היש לו די להוציאו לשניו.

7אל כל אדם קנה הונים, אמר(ו) לו אם קנה שנים.

8בארבעה יגונות / ידבק אדם בעולמו, בריש אין בו להעשיר / און ולא כחל הצמיתו, וטרדה אין פנאי עמה / והטרדה תהי עמו, וחמודו לאין תכלית / ואין יוכל להשלימו, ובדאגה ואין סוף לה / בתכליתו עד תומו.

9אנוש בין יקרה נפשו בעיניו, מאד יקטן יקר עולם בפניו.

10פרי אילן אנוש דומה בעולם, באבו הוא ומוצאיו ילקטוהו, והנה כאשר יהיה מבושל, לתאוה הוא ורואיו יאכלהו, ואם לא ילקטו אותו בני איש, יהי נופל וחיות ירמסוהו.

11בימי נעורים ירא יום מיתה וסור מחטאים, כי על גמלים זקנים עורות ככרים נשואים, ברעות כבשים ואלים הרבה ימותון טלאים, תיבות נערים לקבר שבים מביאים ונושאים.

12בני אלים יבקשו יום תמותת בני אדם ומה הוליד לפניו, ויושבי האדמה ישאלו איש לרעהו ומה הנחיל לבניו.

13הלא אדם בעולמו / במקרהו ומולדתיו, כמו אדם סבבוהו / נחשים כל סביבותיו, במוצאיו ומובאיו / משנאים כל נתיבותיו, ופחדתו מאד מאל / ומאלה מגורותיו.

14מי שימותת את / נפשו והוא חפצו תמיד באחריתו / לעד יחיינה אך אם יחיינה / על תאות עולם ידע ויתבונן / כי אז ימיתנה.

15בכה ודאג / לאנשי התמותות ואל תשמח / לאנשי הנעימות.

16תקרא ליום ויום לעם יושב משתק ואין עונה ואין קשב, ויעננו קול לרמותם מאכל ..... יוכלו השב, ולמעמד הדין יקומון עוד לעמוד פני יוצרם להתחשב.

17אדם באהבת עולם רצונו, / דומה לכלב מוצץ גרמות, דם משפתיו מוצץ ודומה / כי הוא מוצץ דם העצמות.

18אנוש יחשק עולם / ולא יעבוד האל, בכל עת יהי מפסיד / ויחשוב אשר יקנה, הכי עוד יהי נקבע / עלי כל אשר פעל, ביום יחליף סותו / ויום כל לבוש ישנה.

19בעת תחשוב לעולמך, / חשוב כי תחיה לעד, ועת תחשוב לאחריתו, / חשוב כי מחר תתמעד.

20רפאות נשמות אמת הצדקות, ומות הנפשות הכי מעשקות.

21כל מתאבל על עולמו, קוצף על צור רואה גלמו.

22אנוש ישיש באחת דאגתו, כבר השלים אלהיו תאותו.

23אנוש בפני בני אדם יקר הודו מאד יקטן, יהי נצול ונמלט מאנוש מזיק ומשטן.

24התעלסה על הון אשר התקדמת, תתחרטה על כל אשר הנחת.

25עזוב כל הון אשר חסר וחדל, וקח ממון אשר הולך וגדל,

26אדם בעוד חי בריא בשלותו, יכיר וידע כי גדול כים שברו, כי איך יהי שלם או איך יהי בריא, אדם, והמות תלוי בצוארו.

27חכם אר ראה אנוש דואג, שאל אמור מה מחשבותיך, אם הם לעולמך מעט תוחיל, תפרדה מהם במותך, אם דאגתך באחריתך, האל ירבה דאגתיך.

28אם תבחנה עולמך משכיל, ותתחשב חוקרו וגם דורשו, אז תמצאה אותו כמו אויב, עוטה מעיל אוהב ומלבושו.

29הלא תירא אנוש מועד להלך בלא צידה אלי ארץ רחוקה, ומאין כל יהי יורד לתוך בור ובית שחת מקום צרה וצוקה, ויעמוד אל פני בוראו ביום דין, לעוברו על דבר מצוה וחוקה.

30אל תחמוד עושר אישים וקנינים, מתוך ומחמם שמו בכליהם, כמה בני אדם שאספו עושר אל אויביהם ולבעלי נשותיהם.

31מחסר נדבותיו וממעיט צדקתו, מאסף ומקבץ לאוצר זולתו.

32ירא פן תאסוף לך העונות, ותנחיל יורשיך הממונות.

33מצוקות תולדות ימים ואידם ומקריהם חשוב אותם חלומות, ושים אותם כלא היו והכן מזון נפש וצידת הנשמות.

34אנוש אינו בבטחה על מזונו, לעולמים יהי ארוך יגונו.

35מרדף אחר הבלי ימותיו, ולא השיג רצונו בו וחפצו, רצונו איך משיג בעולם אשר אין אחריו חושו ורוצו.

36אשר מומו יגל לכל, כבוד נפשו ישכח, וסר מאהבת עולם אמת רוחו ישבח.

37אדם מתקן סתריו / בוראו יתקן גלוייו, אם אחריתו מתוקן / יאריך שנותיו וחייו.

38שומר נפשו יזכור מותו, / ובעוד יומו יפחד לילו, זה השער ליי' / מספר בתיו כספר ל י ל ו.