שקל הקדש, שער הצניעות והבשת

1תמים ובוש פנים / נודע בטוב טעמו, זהו אשר יבוש / בינו לבין עצמו.

2חוס עלי יקר שכלך ותורתך, פן יעלה יצרך ויעציבך, תקן אסמיך והון אוצרך / נדבתך לתת וחיובך.

3צניעות האנוש זהו / בענותו וח(ו)כמתו, ולשמור דת וחק מוסר / והסדר במחייתו, וכל פגע וכל מקרה / בעת בואו סבול אותו.

4צניעות איש ומיטב מפעלותיו, להתנהג ימי חייו כראוי, ושלא יעשה דבר בסתר, אשר יבוש עשות אותו בגלוי.

5צניעות איש בהרחק העבירות בכל עת יהיו מדיו לבנים, ויטרח לאשר יוליך בידו לצידה ואשר ינחיל לבנים.

6צניעות בארבעה חלקים, להקביל את פני אוהב ולדבקה באהבתו, והשלים חפציו כל זמנים כפי כוחך והשתעשע תמיד בכל עת בצדקתו.

7הבושת מאד מדה חמודה היא, נראית כל עת על פני נדיב, אכן חליפתה להכאיב (עת) את נפש בעליה וגם להאדיב.

8אדם אשר עוטה / מעל בושת אמת יתעלמו מומיו / ויסתתרו, אך אם יהי פשוטו / אזי יתבררו, על עין בני אדם / ואז יזכרו. כל רק ומתלוצץ / ואיש לב נענה, יתקבצו אליו / ויתחברו.

9אחיות שתים אמונה ובושת, והמה מעידות באשה רעותה, בכל עת דברות כגלדי בצלים, ואחת בכל עת תחבק חברותה.

10התבוששה תמיד בהצנע ימי חלדך ודרך תם חזה, יקרו חרזיו לאנוש ישב ותם למאד ומספרם אתה ח ז ה.