שקל הקדש, שער החכמה

1חכמה תחיה את בעליה / לשלם גמול אל ועבודתו, בה יהיה קונה ימי חייו / שם טוב וכבוד אחרי מותו.

2מטר שחק יחיה הזרעים / בעת ירד ואם ירבה ימיתם, והחכמה תחיה לב חכמים, / ואם תרבה לחיי עד תשיתם.

3אל תדאגה אם עשרך אבד, אם שכלך נשאר והודך, כי איך תהי דואג עלי תער חרב והחרב בידך.

4מי הוא אשר נאה / למלוך עלי תבל, או על אוני שיט / מלח ורב חובל, חכם בכל עניין / מבין בכל פשר, אם לא אנוש ידרוש / חכמה מאד סובל.

5למה יהי ירא אשר אוסף חכמה, וידו באמת מחזיק, מדוב ומאריה ומשחל או מחמת תנין וכל מזיק. התיאשה אם שכלך אבד כי זאת אבדה לא תהי מוצא, על כן שמור את שכלך לעד, כי לא יהי שב אם יהי יוצא.

6כל איש חננו אל מאד דיעה, אל ידאגה על הון ועל קניין הן אחרית חכמה לאיש שלום, גם אחרית הון מר ורע עניין. הקור בינה דרוש חכמה, והתייאש בתכליתה, וחפש את צפוניה וגנזכה ומשכיתה.

7אמת, יראה בלא חכמה / כמו בעל בלא אשה, עם חכמה בלי יראה / כאשה מבלי בעל. ושכל מבלי חכמה / כקשת מבלי יתר, וכל אדם שניהם בו / בכל עת מעלה יעל.

8אין איש לגודל גוף ידובר, כי להוד חכמה והשכל והתושיה, ואינו חסר לחם מחוסר, כי חסר חכמה מאד חסר ואין לו מחיה.

9ראה חכמה ברוב עוני ודלות, וחכם יש ברוב עושר וכח, כשדה יעשה חטה, ושדה בצדו יעשה קמוש וחוח.

10אם תאהב חכמה בחר יושר המעשה ושנא מרי, התבוננה כי נמשלה חכמה אילן והמעשה פרי. חכמת אדם עם המעשה יום המות יוליכנה, אכן חכמה מאין מעשה לבני עולם יניחנה.

11בחר מושב חכמים כי לשכלך יהודוך וירבו בך שבחות וירוך בעת תסכל, ובכל עת תהי שוגה יבינוך נכוחות.

12תאומים נולדו חכמה ומעשה, וכל אחד יהי הודו חבירו, ומעשה מבלי בין איך יהי זך, ומאין מעשה בין מה שכרו.

13טוב לי לעזוב חכמה בעבור סכלות כי לא אדענה, משאניחנה ואני חכם בעבור אמאסנה.

14אמרו לחכם מבני דורו, / מה זה אשר חכמתך על כל, ענם בהוציאי בשמן נר, / שלא להוציא ביין אשכל. אמת גוף בלא חכמה / כמאין יסוד בית, בשדה אשר יצמח / מקום מענית שית.

15התמצא מעלת רמה כמעלת אנוש מכיר במדת מעלתו, מפיהו ידבר רק בפיהו לכל אדם כמשפטו ודתו.

16אנוש חכם בעוד חכמה יבקש, ושואל בין בכל מושב ומשמר, ואין בער כמותו כאשר הוא מחשב כי כבר השלים וגמר.

17קנה חכמה ואל תאמר אשר די לך אם מעלתך בה מכלכל ודע כי הון בלי חכמה יבלע עדי תמו ומשאר חסר כל. אשר ייגע דרוש חכמה ונכנע לבקש פני מבין וידרוש, לרגלה יעלה מעלה למחר, ואם היה לזנב יהיה ראש.

18אם המלכים שופטי ארץ, הן החכמים ישפטו אותם, ורצון מביני עם בבינתם, ורצון כסילי עם בסכלותם.

19עורון לבב הוא עורון, על כן להקשיב הט אזנים, כי איש לבו [יהי] סתום, לא יועיל פקוח העינים.

20וכמה מבני אדם יבהלך במראיתו, ואמנם כאשר דבר לאלם תחשב אותו.

21אנוש קומה מאד ארוך ובעל זרוע וחנית וסגור וירק, היש מועיל ודעת אין בקרבו ומשכל ומחכמה מאד ריק.

22דבר וטובו לעין, חכם אנוש ידבקה בו. דבר ונזקו לעין, יתרחקה מסביבו. דבר וטובו מסופק, ישלך עלי אל יהבו.

23אנוש חבר לחכמתו [ענוה], בכל המעלות רק היא גדולה, וכן יקר ונכבד המחבר בכל עת ליכולת המחילה.

24איש יעסוק תמיד ויתאמץ ללמוד נתיב חכמה ויאמן, לא נתכנו להיות שני לו, תואר מאד עבה וגוף שמן.

25בחר בארבעה, בחר לך בן משכיל, ומדבר אחד חמשי השמר, היה חכם, אם לא היה לומד או מאזין או אוהב דת ואל תרבה ממר.

26אל תהי בישן, דרוש חכמה אם תדרשה מפי חכמיה, בוש אל תהי לא אדעה לאמר אם לא תהי מבין סתומיה. אם לא תהי בוש תהיה מחר נחשב ונכבד בין יקומיה.

27אל תעלוז אם כבדוך עם על הון וממשלה בידך, כי כל כבודם יהפוך עורף עת יהפוך עורף כבודך. אך יערב לך אם תהי נכבד על הוד אשר ינוד בנודיך.

28לשואל מי גדולי עם בתבל, חכמים או עשירים, תענהו אשר הוליך בידו כל יקרו, ודרך ים ומדבר יסעדהו.

29ואומר לך נוני עם בפתחי עשירי עם מצאתימו קרא לו, לסכלות העשירים החכם לב, וחוסר מעלת דעתם לשכלו.

30חדש מדבר שוא ושפתי חלקות, ואל תתחרה עם פתלתול ועקש, ומה טוב באנוש יחליק את לשונו, בבואו תבונה וחכמה לבקש.

31חמשה ספרום מתי בין ודעת, אשר הם תחלת תבונה וחכמה, שתיקה ושמע וזכרון ומעשה ולמוד הכי הם כמגדל וחומה.

32שלשה נפלאו, אין איש מקורא חכם לב עד ישתלמו בו, בלי לבזות אנוש תחתיו בחכמה בעודו ידרשה עם טוב לבבו, ולא יהיה מקנה לאשר רב יקר ביתו ורוב אוצר זהבו, ולא ישאל מחיר חכמה ודיעה לכל דורש אשר לבו נדבו.

33שאלת השוטים שאל על החכמה, ושמרה כשמיר שבו וגם אחלמה.

34עוטה כסות בשת בעת חכמה יבקש יעטה מחר מעיל אולת, לכן קרע אותו ועמדה על מקום פתחי נבוני עם כדל על דלת.

35אבדת מאמין חכמה ביד כל איש יבקשנה, ואפלו ביד כופרים אבידתו ישיבנה.

36לדרוש תבונה ותפוש חכמה, כל עיר וכל מקום היה סוחר, כי אם תהי קטן בעם אחד תהיה מאד יקר בעם אחר.

37למד תבונתך ללא ידע, ולמד אשר תסכל ולא תדע, אם תעשה זאת תהיה זוכר דעתך ותוסיף בין וכל מדע.

38חכמה כפתוח עלי אבן על לב נערים דורשי בינה, אך היא כפתוח עלי החול אם ילמדו אותה בעת זקנה.

39אל תחמסו חכמה בתת אותה ביד אישים אוילי עם לבל תחטאו, אכן תנו אותה ביד האוהבים דרכה ואז חיים וחן תמצאו.

40רש לא יגנה איש חכם לב, גם תאוה לא תעבירהו, שכלו כמו כתר על ראשו, והוא על נתיב יושר יניחהו, הזהרה לשמור אשר צויתה בו וייגע את בשרך, וכפעלו אל תגמלה רשע פן יאבדה מאל שכרך.

41השמרה אל תאשים בער השיב על דברתך, כי תדע סכלו ואולתו, לבין צפון חכמתך, לו יהיה משכיל ומתבונן, אז יחשק אמרתך.

42אמת חכמה אשר בה לא ידובר כמטמון בעפר ארץ יקובר.

43חכמה בלי מעשה בפה ישיבתה, אכן במעשה היא בלב מכונתה.

44אנוש עובר עלי מצות וחקים והוא חכם ורזים לו גלויים, כמו רופא אשר נפל למשכב ואוכל מאכלים לא ראויים.

45אנוש חכם אשר יועיל אחרים בחכמתו ולא יועיל לנפשו, כמו מעיין מרוה הצמאים והוא יחמור בטיט יון ורפשו.

46כל איש בארבעה חלקים נמצאו, תן לבך בהם ותשכילנו, ידע וידע כי ידעו באמת, זהו חכם לבב למוד ממנו, ידע והוא לא ידעה אם ידעה, דבר על לבו והזכירנו, לא ידעה וירא אשר לא ידעה, חוס וחמול עליו והודיענו, לא ידעה ויחשוב כי ידעה פתי, שנא אותו והרחיקנו.

47אל תענה אדע ואתבונן בבין אשר אין בו לך מדע, השמרה מפח ומרשת, פן יחשדוך באשר תדע.

48עת יחטא איש כסיל את חטאו ישא על מבישו, אכן אנוש בין ודיעה ישיב אשמו בראשו.

49עונה ומתחכם באין חכמה ובין דומה באיולתו חמור ריחים, כל יום ויום סובב ולא זז מסבי[ב]תיו כאילו הוא נכה רגלים.

50הלא ירך לבבכם על מתי בין אשר נפלו ברשת הפתאים, ועל נכבד אשר נקלה, ועשיר אשר נורש וגם ירד פלאים.

51אנוש חכם אשר יוכח בני איש ואינם מעשי ידיו נכונים, הלא כל תוכחותיו על לבבות כמו גשם ברדתו על אבנים.

52שמור ארבע ואל תתכבד בם ולו היו לך מאה עבדים, כבוד האורחים וכבוד חכמים וכבוד יולדיך החמודים, ועיין ענייני מרכבתך את ולו היו לך רוכבים צמדים.

53הלך בחברת החכמי' יהיה נכבד ויקרא גבור ישוע, כן יהיה נבזה בהתחבר אלי פתי ורועה הכסיל ירוע, ראה שכל כמו מלך בכסאו והיופי מקורא שר צבאו, יפי יוסף בתוך מאסר כלאו, ושכלו את פני מלך הביאו.

54השמר מפתי ירא שדי, וכסיל האל עובד, גם מחכם לא ירא חטא, כי תקותם נצח תאבד.

55אמרו לחכם מבני דורו, מי הוא אדון עולם בראנו, ענם, וחלילה חקור אותו, כי נחלש גם חטא מצאנו.

56באילנא מדע ועובד / טב אינביה, דדין ביה כולא ביה / דלא דין ביה מה ביה.

57שפר נכסי מדע זבן לך לזביני, דקניא מה חסר, דחסר מה קני.

58פרקך עלי לבך תחקנו, ושנה ושלש עד תביננו, להג מאד הרבה יהי מרחיק בינות, והשכל יכסנו, הנר כתיקונו יהי דולק, אכן ברוב שמן תכבינו.

59חכמה לחלק לך בחר להיות עלי ראשך לנס, מספר חרוזיה מנה, יעלו לך במספר ל נ ס.