שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:קיא
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:111
Open in the reader →1שלום וכ"ט אל כבוד הרבני המופלג החריף מוה' אריה לייבוש טייכיר נ"י נכד הגאון מוה' יצחק חריף ז"ל האבד"ק סאמבער
2מכתבו נמסר לי תמול בלילה. מה שהקשה על כל הקדמונים בעובדא דאבימי בריה דר' אבהו הוו מסקי ביה זוזי בי חוזאי שדרינהו ביד חמא בריה דרבה בר אבהו וכו' אתא לקמי' דר' אבהו וכו' א"ל מגו דיכולין לומר להד"מ וכו' וכתבו התוס' דזה מיירי לאחר שנתקן שבועת היסת דהוה נוגע דקודם שנתקנה שבועת היסת הי' ע"א ולא חציפי לטעון נגד ע"א ול"ש מגו ובב"ב דף ל"ד כתבו כל דיש עד אחד הו"ל מחוייב שבועה ואינו יכול לשבע משלם וכ"כ כל הקדמוני' וע"ז תמה דהיאך נעלם מכל הקדמוני' דחמא לא היה עד דהא הוא בן אחיו של אבימי דאבימי ורבה היו בני ר' אבהו ונמצא פסול לעדות והאריך בזה וביקש להשיבו ע"ז. והנה מאד תמהני דאיך מלא לבבו להקשות על כל הגדולי' וטעה טעות גדול דזה האיש חמא הי' בריה דרבה בר אבהו והוא בן רבה בר אבוהו המוזכר בכמה מקומות בש"ס במגלה ט"ו וב"מ דף קי"ד וביתר מקומות והוא היה רבו של רב נחמן כמ"ש התוס' בעירובין דף נ"ט ד"ה בע"א ע"ש. ומאד אני תמה אחרי שמעלתו מזכיר דברי הסדר הדורות ולמה לא ראה באות ח' שם שכתב בזה"ל רב חמא בריה דרבה בר אבוהו שלח ע"י אבימי ברי' דר' אבוהו מעות לבני מחוזא בכתובות דף פ"ה וסיים שם שהיה בזמן ר' אבוהו הרי שלא היה נכד ר' אבוהו שהרי כתב בזמן ר' אבוהו וז"ב ופשוט. ודברי הקדמוני' נכונים ומה שתמה מעלתו על מ"ש התוס' שהיה אחר שנתקנה שבועת היסת דהא ר"נ הוא שתיקן שבועת היסת וזה היה קודם ר"נ יפה תמה וכבר התפלאו בזה הקדמוני' עיין בחידושי הריטב"א בכתובות שם ובשיטה מקובצת. גם מ"ש על הש"ך סימן נ"ח שכתב דבשבועות היסת לא שייך מחוי"ש וא"י לשבע משלם וע"ז הביא מעלתו דברי הרשב"א בקידושין בסוגיא דשליח נעשה עד דכאן הוה שבועת התורה ע"ש. הנה גם הרמב"ן בב"ב דף ל"ד גבי נסכא דר' אבא כתב כן ועיין תומים וקצה"ח שם. ואח"כ נתיישבתי עוד דאי אפשר לומר דזה היה נכד ר' אבוהו והרי אבימי היה בנו וזה נכדו וא"כ פסול לדין ודוחק לומר דקבלוהו עליו. מיהו אכתי קשה דעכ"פ לאבימי ודאי פסול היה לדין והיאך בא לפני ר' אבוהו וצ"ל דקיבל עליו. והנה במ"ש התוס' בב"ב דף ל"ד דאם היה קודם שתקנו שבועת היסת היה עד נאמן וחייב שבועה והו"ל מחוייב שבועה וא"י לשבע משלם וכ"כ הרבה קדמוני' ותמה הש"ך סימן נ"ח ס"ק כ"ג דבדרבנן לא אמרינן מחויב שבועה וא"י לשבע משלם ועיין תומים וקצה"ח מ"ש בזה. ואני תמה אקרא הא כבר הורינו המשנה למלך פ"ב מהלכות טוען דאף דבדרבנן לא אמרינן מחוי"ש וא"י לשבע משלם אבל להיות נוטל בודאי אף בדרבנן לא אמרינן דיהיה נוטל אם לא מצי לשבע וא"כ כאן דב"ח רצו ליטול ע"י שטועני' סטראי זה לא אמרינן. ואני אמרתי טעם לדבר דהנה בטעם דלא אמרינן בדרבנן מחויב שבועה ואיל"מ נראה לי עפמ"ש הש"ך בי"ד סימן קי"ט דרבנן לא אמרו שיפסיד ממון ע"י גזרתם ע"ש ולכך אם איסור דרבנן מחויב לשלם ולפ"ז שיהיה עי"ז מחויב שבועה וא"י לשבע משלם בודאי לא אמרינן בדרבנן ולפ"ז שם לטול עי"ז זה ג"כ לא אמרו רבנן וז"ב. אברא דאני הראיתי דברי התוס' בשבועות דף מ"ז שנראה מדבריהם דאף לטול לא אמרינן בדרבנן מחויב שבועה וא"י לשבע משלם ע"ש. וראיתי בנתיבות שם ס"ק י"א דכתב דהרשב"א ס"ל גם בדרבנן מתוך שא"י לשבע משלם ותמהני דא"כ א"צ לחלוקו של המשנה למלך הנ"ל אבל מהר"י אדרבי מביא דברי הרשב"א דבדרבנן אין אומרי' מתוך שא"י לשבע משלם ועיין תומים ס"ק ד' דנראה ג"כ דהרמב"ן ס"ל דבדרבנן אמרינן מתוך שאינו יכול לשבע משלם וכפי הנראה ס"ל כחלוקו של המשנה למלך: