שפתי כהן על התורה, דברים כ:י
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 20:10
Open in the reader →1כי תקרב אל עיר ימים רבים להלחם וגו', רש"י ז"ל כתב במלחמת הרשות הכתוב מדבר, והרמב"ם ז"ל כתב פרק ששי מהלכות מלכים אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לשלום אחת מלחמת הרשות ואחת מלחמת חובה שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו וקבלו ז' מצות שנצטוו בני נח אין הורגין מהם נשמה והרי הם למס שנאמר והיו לך למס ועבדוך, קבלו המס ולא קבלו עליהם העבדות או קבלו העבדות ולא קבלו המס אין שומעין להם עד שיקבלו שניהם, ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקבלו ז' מצות, ואם לא השלימו ולא קבלו השבע מצות עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים ובוזזים כל ממונם וטפם ואין הורגין אשה ולא קטן, בד"א במלחמת הרשות אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה שנאמר כן תעשה לכל העמים וגו' רק מערי העמים האלה וגו' לא תחיה כל נשמה, והביא ראיה שארז"ל בספרי ג' כתבים שלח יהושע, הראשון שלח להם הרוצה לפנות יפנה, ומי שרוצה להשלים ישלים, ומי שרוצה לעשות מלחמה יעשה, עמון ומואב אין שולחין להם לשלום שנאמר לא תדרוש שלומם וגו' ע"כ:
2וכתב בחיי ז"ל למה בז' עממין הורגין הטף ולא נחיה נשמה ומשאר האומות נחיה הטף והנשים, לפי שבשאר האומות המלחמה היא כנגד המזלות לא כנגד השרים העליונים, אבל במלחמת מצוה המלחמה היא כנגד השרים ולפיכך יש לנו לעקור את הכל ושלא נניח להם דבר, כי בזה יהיו נעקרים ובטלים מן העולם בין למעלה בין למטה ע"כ, לפי שארץ ישראל בזמן שישבו בה ישראל אין שום שר שולט שם אלא הקב"ה שנאמר הארץ אשר ה' דורש אותה תמיד עיני ה' בה וגו', אבל כשהשלימו נכללו בכל ישראל. ומכאן תראה כמה גדול כח השלום שאחר שהיו חייבים מיתה שנאמר לא תחיה כל נשמה נתוסף להם חיים ונכללו בכלל ישראל ונצולו כלם מהמיתה וכן פינחס שנאמר הנני נותן לו את בריתי שלום לא טעם טעם מיתה מעולם, שלום, במילואו שי"ן למ"ד וא"ו מ"ם בגימ' אין בו מיתה עם ג' מלות. בחיי ז"ל כתב אם עמון ומואב באו והשלימו מעצמן מקבלים אותם להודיעך כמה גדול כח השלום ע"כ, והרב ריקנטי ז"ל כתב טעם וקראת אליה לשלום שלא יתרחק מפעולת החסד בשעת המלחמה שלא תהא מדת הדין קשה כענין פן תרבה עליך חית השדה ע"כ. עוד דרשו כי תצור אל עיר, האדם נקרא עיר קטנה, ואמר שאם בא לצור עצמו מהיצר לא תהא דוחהו לגמרי אלא כמו שאז"ל שמאל דוחה וימין מקרבת, והיה אם שלום תענך ופתחה לך, שפנה היצר מהפתח שנאמר לפתח חטאת רובץ, והיה כל העם הנמצא בה, שהם שאר האיברים יהיו לך ברשותך ויהיו נשמעים אליך אע"פ שהן חומריים והחומר לא יתאוה אלא חומר כמוהו, ויהיו יותר נשמעין ליצר עכ"ז יהיו לך למ"ס בגימ' ק"ל, בנקל יהיו לך, ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה אז וצרת עליה בסיגופין בתעניות ויתנה ה' בידך וכו':