שפתי כהן על התורה, דברים כא:י

1כי תצא למלחמה על אויביך וגו'. זו היא המלחמה הגדולה שהיא מלחמת היצר שהוא לוחם תמיד, אלכסנדרוס מוקדון חזר מהמלחמה אחר ג' שנים שצר על מדינה ועשה מלחמה גדולה עד שכבשה ובחזרתו יצא לקראתו אריסטו שהיה חכם גדול ומלומד ואמר לו נצחת מלחמה הקטנה נשאר לך לנצח מלחמה הגדולה, אמר לו יש גדולה מזו אמר לו כן זו מלחמה שהיא תמידית מלחמת היצר, ואיזהו גבור הכובש את יצרו, וכן אז"ל פרק החליל א"ר יצחק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום שנאמר רק רע כל היום, אמר ריש לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, א"כ אויבך הוא האויב האמיתי שהוא אויב לנפש, כי אויב בשר ודם הוא לגוף אבל זה הוא אויב לנפש, זהו שיסד הפייטן, זדון לבי עשה לנפשי אשר לא יוכל אויבי עשוהו, ואמר כי, לומר לא בכל פעם כי פעמים שאתה צריך לו. ושבית שביו, זה יצר הטוב שהיה שבוי וכפוף תחת יד יצה"ר. וראית בשביה אשת יפה תואר זה יצר הטוב, והבאת אל תוך ביתך וגלחה את ראשה, יצה"ר שהוא ראשה, ר"ל שבא קודם, יגלח כלומר יתיש כחו כמו שאמר שמשון אם גלחתו וסר ממני כחו. ועשתה את צפרניה, כלומר תתקן מעשיה ותזכור לאדם הראשון שהלך לו כתנות אור שהים לו ולזה אנו מביטים בצפרנים מוצאי שבת לזכור ולומר שע"י חטא אחד שחטא הלך לו האור שהיה בו דמות הצפורן וצריכין לאור הנר, שאילו לא הלך לא היינו צריכין לאור הנר, ואנו כמה חטאים ועונות עשינו מה תהא עלינו, ושואלים מהקב"ה ששת ימי המעשה הבאים שיהיו חשוכים מכל חטא ופשע ומנוקים מכל עון ואשמה ורשע. והסירה את שמלת שביה, תסיר מלבוש התאוה אז יהיה לה ישוב בביתך. ובכתה את אביה, תבכה על מה שעבר זמן הבחרות שהן ימים שהיתה מתענגת בהם והיו לה בהם כמו הבן שיש לו געגועים על אביו ועל אמו ועושין לו רצונו, ירח ימים, לא הרבה זמן יבכה ויתענה כדי שלא יבטל לגמרי, אלא שיעור שיכנע יצר הרע לא לבטלו, כי אם יבטלו אין לו חלק טוב בעמלו, אלא שעם היותו בתוקפו ובגבורתו הוא מתגבר עליו, ולזה ירח ימים ולא יותר. ירח בגימ' ח"י עצם, שיהיה עצמותו חי. ואחר כן תבא אליה, לא יתגבר עוד עליך אלא אדרבא שיהיה לך לאשה, כמו האשה שהיא עזר לבעלה כן יהיה לך לעונה האמורה בתורה, ויהיה לך להתענג ולאכול ולשתות ולענג שבתות וימים טובים ולסעודת מצוה ולא יזיק לך, והיה אם לא חפצת בה, ביצר הטוב ושלחתה כמו שאז"ל ראה אדם שיצר הרע מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה, מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים, זהו שאמר ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף, שיכספו פניה ותתבייש ותבא לידי בושה במקום שמכירין אותך לא תעשנה. לא תתעמר בה, כתרגומו לא תתגר, לא תלבש טלית עד העינים ותפילין גדולים שתהא נראה שאתה חסיד וקדוש בפני בני אדם ותכרע במודים עד שיהיה ראשך בין ארכובותיך, כמו התגר שמראה לבני אדם שהוא עשיר כדי שישאו ויתנו עמו, כן אתה עושה מראה חסידות כדי שיאמינו לך ויתנו לך פקדונות וישאו ויתנו עמך, לא לשם שמים, ובינך לבין קונך אתה רשע גמור, כמו שאמר הרב שלמה בן גבירול, מראין נפש זכה ונטהרת ותחתיה תעמוד הבהרת. זהו תחת אשר עניתה שמתחת בינך ליצר אתה מעני יצה"ט:

2ועל דרך הפשט אמר ונתנו ה' אלהיך בידך, כאיש אחד, ולא תהיה כפוי טובה ובטובה שעשיתי עמך תבעוט, כי אם היית טורח ונלחם במלחמה לא היית הולך אחר הזנות, כי מי שהוא במלחמה, לבו בל עמו שאינו יודע אם יהרוג אם יהרג, ואינו בא לידי קשוי ולא לידי זנות, אבל אתה לא טרחת ולא נלחמת ולזה באת לידי זנות, ולא די שזנית עמה אלא ולקחת לך לאשה בלא רשות, כי לא אמר קח אותה אלא ולקחת כאלו מתרעם עליו שלקחה בלא רשות, הואיל וכן הוא, והבאתה אל תוך ביתך והיתה לך לאשה, לא אמר והיתה לך אשה אלא לאשה אשה מושאלת שסופך לשנאתה. והיה אם לא חפצת בה וגו', פירש רש"י ז"ל הכתוב מבשרך שסופך לשנאתה וסופו שמוליד ממנה בן סורר ומורה, וא"ת מאחר שכן הוא למה התירה הכתוב שאמר והבאתה אל תוך ביתך והיתה לך לאשה יתיר לו ביאה ראשונה לבד כנגד היצר. ויש לומר שאם לא היה מתירה הכתוב היה היצר מתגרה בו והיה עושה כל בעילותיו לשם זנות, אבל עתה שהתירה לא יתגרה בו לפי שאינו מגרהו אלא על האיסור וממתיקו בעיניו שנאמר מים גנובים ימתקו: