שפתי כהן על התורה, דברים כא:טו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 21:15
Open in the reader →1כי תהיינה לאיש שתי נשים, יכולים לפרשו על ב' יצרים יצ"ט ויצה"ר. וילדו לו בנים יצר הטוב הוליד מצות ויצר הרע עבירות ונקרא יצה"ט שנואה לפי שכל האיברים שונאים אותו לפי שהוא מענן ומסגפן, ויצה"ר אהובה לפי שאוכל אכילה יתירה ומאכילן ומשקן. והיה הבן הבכור, ר"ל שקודם שעשה עבירות עשה מצות והיא יתירה על העבירות, כמו שאמר בקידושין פרק קמא כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין את ימיו ונוחל את הארץ, פירש"י ז"ל מצוה אחת יתר על זכיותיו, זהו והיה הבן הבכור לשניאה, והיה ביום הנחילו את בניו שהוא יום המיתה שבאו לחשבון לא יוכל וגו', לא יוכל סמאל לבכר את בן האהובה וגו', כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים עוה"ז ועוה"ב, כמו שאמרה המשנה מאריכין ימיו היינו בעוה"ז ונוחל את הארץ היינו בעוה"ב, לו משפט הבכורה הואיל והתחיל במצוה והיא יתירה על העבירות היא תליץ עליו שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וגו' ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר, כפר ותהה על העבירות שעשה, א"כ לו משפט הבכורה הבכרה כתיב הברכה, כפר בגימטריא ברחמים, שראוי לרחם עליו כי יצר לב האדם רע מנעוריו, זהו מצאתי כפ"ר בגימ' יצר משעה שננערתי מבטן אמי מצאתי היצר לפתח חטאת רובץ:
2ועוד יש לפרש פרשה זו על אשתו של אדם ולילית, הם שתי נשים, ולפי שאין אדם נצול משכבת זרע לבטלה, בא להזהיר שלפחות טפה ראשונה ישמור אותה, זהו והיה הבן הבכור לשניאה, כדי שביום הנחילו את בניו שהוא יום המיתה יהיה גובר על הרוחין ושדין שנעשין מאותם טפות של שכבת זרע, וקראם הזוהר נגעי בני אדם, ובעת הקבורה רוצים להתחבר עמו ואין יכולין לפי שמתגבר עליהם הבן הבכור. יכיר בגימ' יהיה גובר, יכיר בגי' נגעי בני אדם הוא הגובר עם ב' מלות, ולזה הם הקפות שעושין למת להבריחם מעליו, כי סוד הקפ"ה ק"ץ, לומר בזה בא לו הקץ שנאמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב, אבל הם לא נתהוו מן העפר וכו'. ומצאתי כתוב שצריך לומר אחר ההקפות פסוק ולבני הפילגשים אשר לאברהם וגו', כדי לשלחם מעל הקבר, וגם כן אומר פסוק והוא רחום יכפר וגו' כדי להשליך מעליו קצף ומשחית ואף וחימה, ובאמרו והוא רחום וכשיש רחמים לא יש קצף, והשאר נזכרים בפסוק, ישחית היינו משחית, אפו היינו אף, חמתו היינו חימה, וצריך לאמרו ד' פעמים, וכשיש בן בכור מטפה ראשונה אין צריך כל זה כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה, והכל רמוז בתורה. וצריך שתדע שיש לאדם ד' אויבים שבאים על האדם בשעת מיחה וכל אחד רוצה לגבות חובו ממנו שהם אף וחימה קצף ומשחית, כנגד ד' יסודות, קצף נגד הרוח, משחית נגד האש, אף נגד המים, חמה נגד העפר, ואומר פסוק זה לסלקם מעליו, ואמר כל חמתו, לפי שעדיין יש עליו חבוט הקבר ודין התולעים, ואמר בזוהר ז' עדנין יחלפון עלוהי. הם ז' מיני עונשין. ומצאתי כתוב למה הבכור נוטל פי שנים לפי שהעבודה היתה בבכורות ולא היה להם חלק כדי שיהיו זריזים בעבודה, וכשחטאו בעגל נטלה מהם העבודה ונתנה ללוים ונתן להם חלקם וחלק הלוים כדי לרבותם לפי שעלו לא ירדו אלא א"כ נמצא בהם עבירה, עכ"ז נתן להם הכפל, וכן בכר אותיותיו כפולות ע"כ: