שפתי כהן על התורה, דברים כא:ט

1ואתה תבער הדם הנקי, אז"ל שאחר ימים מעטים היה יוצא מנבלת העגלה חיל של תולעים עד בית ההורג ועל זה אמר ואתה תבער הדם וגו', ואתה תבער הדם הנקי, ס"ת רימה, ע"כ:

2גימטריאות שופטים ושוטרים תתן לך, ר"ת שותל, הממנה דיינים הגונים כאילו הוא שותל ונוטע ארזים בישראל:

3שוחד. שהוא חד, פירוש שהנותן והמקבל נעשים אחד. וכן לא תקח שוחד ס"ת אחד:

4ויסלף. ויפסל דברי צדיקים:

5תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ידוד אלהיך, בגימ' זה שקבר רשע אצל הצדיק:

6כל דבר רע. שלא יוציא דבור רע מפיו, ד"א דבר רע דבור רע שהוקצה לעבירה:

7דברי ריבות בשעריך. ריבת כתיב על עסקיו ריבה זו סוטה:

8לא תסור מן הדבר ימין ושמאל, שמואל. שלא היה לשאול המלך לסור מדבריו שצוהו להכרית זרעו של עמלק:

9אשימה עלי מלך ככל, ס"ת היכל, ג' מצות נצטוו, אחת מהם לבנות היכל:

10איש נכר"י בגימ' הורדוס:

11כאשר דבר לו וזה, ב' ווי"ן יחד בגימ' י"ב, וז"ה בגימ' י"ב, הרי כ"ד מתנות כהונה:

12גז צאנך. היו נותנין משקל עשרה סלעים כמנין ג"ז. ד"א כנגד ג"ז דברות שהם ג' עשה וז' לא תעשה:

13לשרת בשם. ר"ת לב, וס"ת תם, שיהא בעת שרות לבו תם כאילו קיים כל התורה כולה:

14נביא מקרבך א"ת מקרבך אלא מקרבך (בפת"ח) ליראת שמים:

15מעמו. אפי' העם ההולכים אחריו נענשים:

16שלוש ערים תבדיל לך, שלש מלא ו ג' פעמים ו' עולה י"ח רמז לי"ח ברכות של תפלה שהם מקלט לישראל, ובתפלה נבדלים מהם האויבים והשונאים:

17ערים. אויבים, כמו מלכא חלמא לערך וגו', א"כ בג' תפלות שהן י"ח ברכות הוא נבדל מהאויבים והשונאים וחי הוא ביניהם:

18וישבת בעריהם ובבתיהם שלוש, ר"ת שובו, רמז על בעלי תשובה שהתשובה היא בית מנוס לעוברי עבירה, וכן דורש במדרש תהלים תכין לך הדרך שע"י התשובה מכין לו הדרך לעוה"ב, ולכך אמר הדרך בה' הידיעה, וכן הוא אומר תכין לבם תקשיב אזניך:

19ושלשת את גבול ארצך וגו', רמז להזכיר בתפלה ג' אבות, ושלשת, תשלשו, להזכיר ג' אבות ג"פ ביום:

20כל רוצח. כל עובר עבירה ינוס לזכות ג' אבות, והם ג' ערי מקלט, שכן ערי מקלט בגימ' הם האבות:

21וזה דבר הרוצח. וז"ה הם י"ח ברכות:

22האל ושלחו זקני. ס"ת לוי, בן לוי פלכו קולט. (ובמסכת מכות) ועמדו שני האנשים, בעדים הכתוב מדבר. ועמדו בגימ' בעדים:

23למלחמה על אויביכם. כלומר תהיו למעלה מאויביכם. אל תיראו ואל תחפזו וגו', ד' כנגד ד' מלכיות:

24הירא ורך הלבב ילך, ר"ת השם בהיפוך, שמי שיש עליו עונות מדת הרחמים נהפכת לו למדת הדין:

25לא תשחית את עצה, אלו ת"ח שהתורה נקראת עץ חיים:

26לנדוח עליו גרזן. אלו העכו"ם שחותכין את ישראל:

27כי האדם עץ השדה, בגימ' בתלמיד חכם הכתוב מדבר. כי לא עץ מאכל תלמיד חכם שאינו הגון, לא עץ מאכל, ר"ת מעל:

28ימצא חלל באדמה. ס"ת אלה, כשאמרו בעגל אלה אלהיך ישראל הרגו חור, זהו חלל באדמה:

29נופל בשדה. רמז על דם זכריה שהיה בירושלים שנקראת שדה שנאמר ציון שדה תחרש:

30לא נודע מי הכהו, כשבא נבוזראדן וראה הדם רותת ועולה אך לא נודע מי הכהו:

31ומדדו את הערים אשר סביבות החלל, ומדדו מדה במדה, הם הרגו במקדש ה' כהן ונביא ונהרגו עליו כמה וכמה:

32העיר הקרובה אל החלל, זו ירושלים שבאו בה במלחמה ותרגום מלחמה קרבא ונעשו חלל שהרגו זכריה:

33זקני העיר. ב"ד של מעלה, ד"א ירמיה ושאר נביאים שנבאו על ירושלים רעה, והם זקני העיר:

34והורידו זקני העיר את העגלה, זו כנסת ישראל. אל נחל איתן, זה נבוזראדן שנאמר בו איתן:

35אשר לא יעבד בו ולא יזרע, שלא היה בו לא מעשים טובים ולא מצות באותה שעה, ואח"כ בא ונתגייר. וערפו שם את העגלה, שהרג מישראל. ונגשו הכהנים בני לוי, זה ירמיה. ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע, אלו הפורענות שהתנבא עליהן, ירחצו ידיהם, שהן נקיים מאותו עון כיון שהזהירו ישראל ולא שמעו בקולם, זהו ידינו לא שפכו את הדם הזה. ואל תתן דם נקי, זה דם זכריה הנביא. ונכפר להם הדם, אותו הדם נעשה כפרה להם, ואל תתן, אחר ששהו בארץ מנין תת"ן שנים נטבע דמו של זכריה. ואתה תבער רמז על נבוזראדן ששלחו ה' לבער הדם הנקי של זכריה. כי תעשה הישר רמז שעתיד להתגייר. ד"א כי תעשה הישר. תעשה לישראל שיעשו תשובה: