שפתי כהן על התורה, דברים ד:כ

1ואתכם לקח ה'. יאמר מאחר שהעכו"ם חלקם הקב"ה לשרים כמו שאמר אשר חל לכל העמים אבל אתם לקח אתכם לו לחלקו מיום בריאת העולם כי בשבילכם נברא העולם שנאמר בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ואם הוליכם למצרים לא שח"ו נמסרו תחת יד שרו של מצרים ולקחם ממנו כי מן שמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי, ולא הוליכם למצרים אלא לצרפן כמו שעושין לברזל שמכניסין אותו לכור לצרפו ולחסמו, כן אתם כדי להיות לו לעם סגולה ונחלה פירש הגאון עם צרוף וברור, כיום הזה, כמו היום שהוא השמש שנברא מששת ימי בראשית להאיר לעולם והוא עומד לעד לעולם כן אתם מרוב חיבתכם על דבור אחד שאמרתי שמעו נא המורים התאנף בי, ולא התאנף בלבד אלא וישבע, ולא תאמרו שאבדתי ממני מתנה מעוטה בסיבתכם ראו מה אבדתי הארץ הטובה אשר ה' אלהיך נותן לך ואני לא זכיתי בה, א"כ מכאן תראו חבתכם, לזה השמרו לכם פן תשכחו וגו'. וכמו שהוא אינו שוכח אתכם כן אתם לא תשכחו. ומפני שפסוק זה וה' התאנף בי נאמר בפרשת דברים כי שם אמר גם בי התאנף ה' בגללכם וחזר ואמרו כאן, לזה כתב רקנאטי ז"ל לא ידעתי מה ענין פסוק זה בפרשה זו. וכתב הרב הגדול ז"ל, יאמר השמרו מאד לנפשותיכם פן תשכחו כי ה' התאנף בי מדבר אחד, נראה שכונתו לומר שהאנוף היה כשהשחיתו ועשו העגל ואמר לו הקב"ה לך רד כי שחת, זהו האנוף שאמר ני רד מגדולתך, ששמעו נא המורים אינה מספקת לגזור גזירה אם לא היה גם כן סיבת ההשחתה שעשיתם, אם כן שתי סבות היו. זהו לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה, כי אם הייתי עובר את הירדן היה לי קצת נחמה רמו שאז"ל כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מוחלין לו כל עונותיו שנאמר וכפר אדמת"ו עמו, ד' אמות, אבל נשבע לבלתי עברי, א"כ כי אנכי מת, כעת אני נקרא מת כי המת בא"י אינו מת כי הוא בחלק אלהים חיים הוא חי, אבל המת בחלק השרים כמו שהם מתים לפי שאין להם שום חיות מעצמן אלא מאתו ית' שנאמר ואתה מחיה את כולם, אתה מחיה לכולם, הוא נקרא מת, א"כ כי אנכי מת ודאי ואתם עוברים, וירשתם את הארץ הטובה הזאת, מלמד שהראהו את כל הארץ והיתה שולה לפניו לזה אמר הזאת וכן הוא אומר ויראהו את כל הארץ: