שפתי כהן על התורה, דברים ז:יא

1ושמרתם את המצוה וגו' לעשותם, לומר כמו שאז"ל היום לעשותם לא היום לקבל שכרם, היום לעשותם ולא למחר לעשותם, זה העולם הוא עולם המעשה ועולם הבא הוא עולם שכלו שבת שאין בו מעשה, וכן דמו חז"ל עוה"ז לערב שבת ועולם הבא לשבת ואמרו מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, לזה אמר ושמרת את המצוה שימתין לה לקבל שכרה לעוה"ב שהוא עולם שכולו ארוך, כי ההמתנה היא עד זמן ארוך וזהו עולם קצר שיש לו סוף. אנכי מצוך היום לעשותם, ר"ת בלשון ערבי אמה"ל (אמתין):

2גימטריאות אתה החלות, הלוחת, כשנתת לי הלוחות להראות להם אות, כשנגלית לי בסנה אמרת לי וזה לך האות וגו' תעבדון את האלהים על ההר הזה, וכמו שהראית לי הר סיני, אם כן אעברה נא ואראה ההר הטוב, שהר אות להר כי בהר סיני נתנה תורה ובארץ ישראל שהיא ההר הטוב הוא קיומה:

3למען תחיו. בזמן התחיה ולעת קץ, למען גימ' קץ:

4לא תסיפו. תספו כתיב, אם תוסיפו תספו:

5תגרעו כל המוסיף הוא נגרע קרי ביה תיגרעו:

6ואתם הדבקים. דבקים בגימ' יוסף, שהיה דבק ביוצרו וישראל נקראו על שמו:

7רק עם חכם ונבון הגוי, בגימ' התורה, שכל שבחן וחכמתם של ישראל הוא בתורה:

8כה' אלהינו בכל קראנו. שאנו מעברין חדשים ומקדשים מיעדים ושואלים המלאכים מהקב"ה מתי ראש השנה והקב"ה משיב שאלו מישראל, זהו בכל קראנו לשון מקראי קודש, לכך נסמך פסוק זה אצל פסוק כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אז"ל זו עבור חדשים וראשי שנים ותקופות ומזלות:

9הקרובים הקרבים כתיב. שמתקרבים ובאים לראות מתי יקדשו ב"ד החדש:

10ואשמיעם. ואשמעם כתיב חסר י', לא כל עשר דברות שמעו מפי הגבורה כי אם ב' דברות:

11את בריתו אשר צוה, ס"ת תורה. בחורב, בחרב, החרב והסייף ירדו כרוכים מן השמים:

12תבנית זכר. ה' תבנית כתיבי בענין כנגד ה' חומשי תורה שכל הכופר בע"ז כמודה בתורה כלה:

13עשרה דברים מנויים כאן, סמל זכר ונקבה צפור רומש וגו' כנגד עשרת הדברות שכל הכופר בתורה מודה בע"ז:

14מעשה ידי אדם. זה צלם שעשה נבוכדנצר ודחק כל העולם להשתחוות לצלמו, זהו מעשה שעשה אותם:

15ובקשתם. בגימ' אלו חנניה מישאל ועזריה:

16גוים גדולים ועצומים. ר"ת גוג:

17גוים גדולים ועצומים ממך, ר"ת מגוג:

18והשבת. אותיות תשובה:

19כל הימים. בגימ' עולם הבא:

20שלש ערים. כנגד שלש תפלות שהן מקלט לישראל שבם שבים לאל בעת צרתם:

21אחת הערים האל וחי, האלו ח"י הם מנין ברכות של תפלה חוץ מברכת המינים:

22העדות תעודה. זו תורה:

23לאהב"י, לי"ח אלף שורות של צדיקים שיושבים בירושלים של מעלה סביב השכינה:

24לשומרי מצותו כתיב, זו שבת ששקולה כנגד כל המצות:

25לשוא. שאול יורד לשאול:

26שמור את יום. ס"ת רת"ם כל המחלל שבת נדון בגחלי רתמים:

27את יום השבת לקדשו, ר"ת אליה בזכות שבת יבא הגואל, דאמר מר אלמלא שמרו ישראל שבת אחת כהלכתה מיד היו נגאלין:

28לקדשו. אותיות שדול"ק נר:

29השבת לקדשו כאשר. ר"ת כל"ה שמה:

30בהר מתוך האש. ס"ת שכר, הראם מתן שכרם:

31את כבדו ואת גדלו, חסר שלא ראו כל כבודו אלא מקצת ואפילו זה לא יכלו לסבול שאמרו ואת תדבר אלינו לא אמרו אתה אלא ואת תשש כחם כנקבה:

32אלהינו ואת תדבר אלינו את, ס"ת תורתו:

33מי יתן והיה לבבם, ר"ת לוים, הלואי שהיו כבני לוי שלא חטאו בעגל וגם היו ראויים להיות כהנים ולוים:

34ואתה פה עמוד עמדי, עמו"ד ימים היה משה בלא אכילה ושתיה:

35שמע. בגימ' קדוש ישראל:

36שמע. שם ע', כנגד ע' שמות שיש לישראל, וע' שמות שיש להקב"ה בשיר השירים:

37בין עיניך. בגימ' זה הקדקוד:

38סמך אמר מצות מזוזה ערים גדולות ובתים מלאים, לומר שכל המקיים מצות מזוזה ממלא הקב"ה ביתו מכל טוב:

39את ה' אלהיך תיר"א, בגימ' תורה, תירא אותו ואת תורתו:

40וירשת. ותשרי, בתשרי נגאלו ועוד בתשרי עתידין להגאל אליבא דר' יהושע:

41וצדקה תהיה לנו כלומר לנו להקב"ה כדאי' במדרש משל למלך שהפקיד מרגלית טובה אמר לו אם תאבדנה אתה חוטא עלי ועליך ואם תשמרנה טובה לי ולך:

42לא תחנם. אותיות מנחת לא תקבל מהם מנחה:

43ואשריהם תגדעון. רמז על גדעון שגדע את האשירה, תגדעון, תגד עון תפרסם ותגיד עונם: