שפתי כהן על התורה, דברים ז:יב

1והיה עקב תשמעון וגו'. יאמר אם יש לך שכר בעוה"ז הוא על השמיעה לבד כמו שכתבנו על פסוק כי יען אשר עשית את הדבר הזה, שאמר לו הקב"ה על העשיה אין לה לא ערך ולא שכר כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך עקב אשר שמעתי בקולי, כלומר אשי יש לך שכר בעולם הזה הוא על שדשת בעקבך ושמעת בקולי, לזה אמר ברך אברכך והרבה ארבה, כן אמר כאן אם יש לכם בזה העולם שום שכר על עשיית המצות הוא על שדשת בעקביך ועל השמיעה, אבל על השמירה ועל העשייה אין שכר בעולם הזה אלא יהא שמור לך לעוה"ב מקום שאין היד מגעת שם, זהו ושמר ה' וגו'. כבר כתבתי במקום אחר ששם הוי"ה באלב"ם שכר בגימ', לומר כמו שזה השם אינו נקרא בעוה"ז ככתבו כן המצוה שהיא שם הוי"ה בהפוך י"ה מצוה, א"כ מצוה היינו שם הוי"ה, כן שכרה הוא לעולם הבא ששם הוא נקרא ככתבו אז יהיה השכר, כי זה השם מורה על אמיתות ובזמן הזה השקר והכזב מצוים לזה אינו נקרא ככתבו ונקרא בכנוי, וכמו שהעקב הוא סוף הגוף כן השבר האמיתי הוא סוף המעשה, וזהו שאמר דוד בשמרם עקב רב שהוא על השכר של עוה"ב שנאמר בו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, וכן אמר עוד נטיתי לבי לעשות חוקיך לעולם עקב, ואמר כשהיה היצר מטעה אותו ואומר מה הנאה יש לך בעשיית החוקים וכמו שאין להם טעם אין להם שכר כי מה שכר אתה רואה בעשיית החוקים, כשאתה שומר שבת אתה מוצא מנוח ומרגוע לגוף ולנפש ואתה מתענג בו וכן בימים טובים, וכן מצות המושכלות יש להם טעם והטעם מטעים המצוה וממתיקה מה שאין כן בחוקים, לזה אמר נטיתי לבי, אני הייתי מטהו ואומר לו שכר החוקים וטעמם אינו בזה העולם אלא לעוה"ב זהו לעולם עקב, ובזה הייתי מטהו לומר שזה העולם הוא עולם המעשה לא עולם השכר והגמול, ולזה נסמכה פרשה זו עם פסוק שלמעלה שאמר היום לעשותם והיה עקב, לומר אחר זמן העשיה יהיה לך שכר, וכן אמר במדרש, אין שכרם של צדיקים אלא לבסוף אבל רשעים שכרם הוא בעוה"ז שנאמר ומשלם לשונאיו אל פניו, אבל הצדיקים שכרם לאחריו שנאמר ואחריו כל ישרי לב, כשהמשא הוא קל מביאו לפניו וכשהוא כבד מפשילו לאחוריו ע"כ. וכן עקב עי"ן קו"ף בי"ת בגימ' תשכ"ח, ר"ל כשישכח זה העולם ימצא השכר, תשכח בלשון גמרא תמצא, עקב בא"ת ב"ש איש, לומר בעודו איש בזמן הבחרות כמו שאז"ל אשרי איש בעודו איש, ואז יהיה לו קב"ע דבר קבוע בלבו, וכיצד יקבע בלב מעט מעט לא בבת אחת, זהו בקע שהיא קטנה, ואז יהיה הדבר קבע בהתמדה לא ארעי:

2עוד והיה עקב תשמעון. בא להזהיר על העונות שאדם דש בעקביו שהן קלות בעיניו, לזה אמר והיה שהוא שם הוי"ה עקב, לומר שישים מגמתו השי"ת, בפרט בעונות הקלות, כי אם יורגל בהם. יקשה עליו לפרוש מחמת קלותם בעיניו, ועל זה היה צועק דוד המלך ע"ה עון עקבי יסובני, אבל על שאר המצות אינו צריך כלל להזהיר אתכם כי ודאי את כל המשפטים האלה תשמעון ושמרתם וגו':

3עוד והיה עקב תשמעון, לפי שאוירו במעמד הר סיני נעשה ונשמע, הנעשה עברו עליו בעשיית העגל ונשאר הנשמע, לזה הזהירם כאן ואמר מה שאמרתם בסוף הוא נשמע זהו עקב שהוא סוף שעשיתם השמיעה סוף שאמרתם ונשמע אחר, נעשה כי מן הראוי להקדים השמיעה אבל אתם עשיתם השמיעה עקב כמו העקב שהוא סוף הגוף, לזה אני מזהיר שתשמרו אותם, אתם כתיב:

4ובזוהר ועשיתם אותם, אתם, כאילו אתם כביכול עשיתם ובראתם אותה מצוה. עוד ועשיתם אתם, לפי שבעשית המצות מתקן לו גוף רוחני שנקרא חלוקא דרבנן ולזה היו המצות רמ"ח כנגד איבריו של אדם, לזה אמר ועשיתם אתם שאתם עושים עצמיכם. ואמר ושמרתם, כבר אמרנו פעמים רבות שפירוש שמירה המתנה כמו ואביו שמר את הדבר, לפי שאמר ועשיתם שעושה ומתקן אבריו כמו שאמרנו והרבה מן המצות בטלות בזמן הזה כמו הקרבנות וכלאי הכרם ושכחה ופיאה ולקט ועוללות ופרט וערלה, א"כ אי אפשר להשלים אבריו, לזה ושמרתם המתינו למצוה כשיבא זמנה שיקיימוה כמו שעשה רבי טרפון ז"ל שקרא ליל שבת לאור הנר והטה הנר וכתב בפנקסו כשיבנה בית המקדש אביא קרבן חטאת, למה היה, צריך לכתוב בפנקס אלא להורות שהוא ממתין לה כשתבא לקיימה ויחשב לו כאלו קיימה:

5ושמר ה' אלהיך, לך. נכנס בלשון רבים שאמר ועשיתם ויצא בלשון יחיד שאמר ושמר ה' אלהיך לך, אלא לומר לומר לך שעיקר עשיית המצות היא ברב עם שנאמר ברב עם הדרת מלך, אבל בשכר כל אחד ואחד נוטל שכרו לבדו כפי כונתו כי אין לכולם כונה אחת:

6את הברית ואת החסד, כנגד אברהם יצחק שאברהם ויצחק כביכול יש להם חסד על הקב"ה כמו שאמר על פסוק תתן אמת ליעקב, יעקב באמת ובאמונה צריך שיהיה איש צדיק תמים ועובד הקב"ה לפי שאביו היה צדיק ואבי אביו גם כן,, אבל אברהם הצדקות והחסידות שהיה בו הוא על צד החסד שיש לו כביכול על הקב"ה שהיה בן עובד ע"א, חם כן חסד לאברהם, זהו אומרו כאן את החסד שיש לו לאברהם על הב"ה כמ"ש, ויצחק גם כן שהיה בן ל"ז שנה ואביו זקן וסבל עקידת אביו, ועדיין הקב"ה לא עשה עמו שום הטבה והיה בן ל"ז שנה ולא נשא אשה, א"כ כביכול יש לו חסד עליו, אבל יעקב עשה עמו כמה טובות הצילו מעשו ומלבן ומאליפז ומשרו של עשו: