שפתי כהן על התורה, שמות יב:א
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 12:1
Open in the reader →1ויאמר ה' אל משה ואל אהרן. בכל המכות לא נאמר אמירה למשה ולאהרן אלא כאן, וכי ישראל לא היו מאמינים במשה עד שהוצרך למנות עמו אהרן. מכאן למדו שאין קדוש החדש אלא בב"ד מומחין, ולזה לא אמר דברו אל כל עדת בני ישראל לאמר החדש הזה לכם, שהיה משמע שאפילו בהדיוט לכך נאמר משה ואהרן. עוד אמרו במדרש הה"ד אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ, א"ר לוי מלמד שהיה הקב"ה חוזר ומבקש באי זה דבר לגאול את ישראל ולא היה מוצא עד שמצא זכותו של משה ואהרן והיא עמדה להם הה"ד אלה שני בני היצהר, למה"ד למלך שבקש לישא אשה ובאו ואמרו לו עניה היא ואין לה בעולם אלא שני נזמים בלבד א"ל המלך דיה, כך אמר הקב"ה דיין לישראל שיגאלו בזכות משה ואהרן, לכך נאמר ויאמר ה אל משה ואל אהרן, הוקשה להם שלא אמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן דברו, לזה אמרו שהאמירה היא אל משה ואל אהרן שזכותן דיין לישראל שיגאלו. אבל יש להקשות בזה המאמר שאמר מלמד שהיה הקב"ה חוזר ומבקש באיזה דבר לגאול את ישראל, הרי אמרנו שאמר לו הקב"ה בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה, שאמר לו למשה בזכות התורה שיקבלו על ההר הזה, ועוד אמר במכילתא ואעבור עליך ואראך, הגיע שבועה שנשבע הקב"ה לאברהם לגאול לבניו ולא היה בידם מצות שנאמר שדים נכונו ושערך צמח ואת עירום ועריה מן התורה ומן המצות ונתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה. וכן אמר בפרקי ר"א ר' אליעזר אומר מה ראה הקב"ה לומר שני פעמים בדמיך חיי, אלא אמר הקב"ה בזכות שתי מצות הללו שהם דם פסח ודם מילה נגאלו ממצרים אלא לזכות במצוה צריך להקדים לה מצוה אחרת ששכר מצוה פירוש לזכות במצוה שכר, מצוה, שקדמה לה מצוה אחרת, ולא מצא כדי ליתן להם את התורה או המצות שהם דם פסח ודם מילה אלא בזכות משה ואהרן, ולזה היו שתים דם פסח ודם מילה, דם פסח כנגד אהרן שהוא קרבן והכהן מקריב הקרבן, שאע"פ שהיה נאכל לבעלים היה הכהן מקריב ממנו חלבו ודמו, דם מילה כנגד משה שהיה מהול והיה מוהל בארץ מצרים. במדרש למה אינו אומר במצרים א"ר חנינא כתיב בתורה בחוץ תעמוד אף אני אעשה כך בארץ מצרים ולא במצרים, וכן אמר משה כצאתי את העיר, ע"כ:
2או נאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר, ולא אמר דברו החדש הזה, שאמר הקב"ה עתה שהגיע יציאתם אמר מארץ מצרים לאמר, פירוש לנשאותה ולעלותה, מלשון את ה' האמרת, ואמר למשה ולאהרן העלוי שלכם שהלכתם בשליחותי בא להם בארץ מצרים, גם המעלה של ישראל וגאולתם ועלויים בא להם בארץ מצרים, א"כ בארץ מצרים לאמר, צריך לאמרה, לא כמו בבל שלא בא להם לישראל עלוי ומעלה שגרם החטא ונשאו נשים נכריות ולא נעשה להם נסים ונפלאות, לזו נתקללה שתחרב לנצח ולדורי דורים, שנאמר לא תשב לנצח ולא תשכון עד דור ודור, ואמר וטאטאתיה במטאטא השמד, וכן נאמר ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית לדור ודור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה, אבל מצרים שעל ידה בא לכם ולישראל העלוי והמעלה אמר לא תחרב אלא תתעלה שנאמר ושבתי את שבות מצרים, וכה"א והיה ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ, ולזה בגאולת מצרים אומרים אמת ממצרים גאלתנו, זוכרים שם המדינה מה שאין כן בבבל שלא נזכרה: