שפתי כהן על התורה, שמות יג:יט

1ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע וגו'. אם השבועה היתה לבני ישראל איך לא לקחוהו בני ישראל, והכתוב נותן טעם להפך ויקח משה כי השבע השביע את בני ישראל, ועוד שאמר במדרש שכל ישראל נתעסקו בבזה ומשה נתעסק במצוה, וכי מפני הבזה יעברו על השבועה, ועוד למה לא אמר להם משה בואו ונתעסק כלנו בו. אלא ישראל חלקו לו כבוד למשה, אמרו ישראל מאחר שאנו מעוכבים לו ליציאתנו והיציאה היתה ע"י משה א"כ הוא ישלים מאחר שהתחיל, ובזה נקיים שבועתנו שאנו מושבעים ומעוכבים לו, לזה אמר אשר העלו בני ישראל, לפי שנתעכבו, ועוד יכולין לומר שחלקו כבוד ליוסף שלא יתעסק בו אלא משה לפי שהיה גדול ומלך יתעסק בו גדול ומלך, ובזה יצאו ידי חובתם מהשבועה כי שקול משה כנגד כל ישראל וכל ישראל א"א להתעסק בו כי הם עם רב ויהרגו זה על זה:

2עוד לפי שיוסף נבא על משה שאמר שהגואל הראשון שיבא ויאמר לכם בלשון פקידה כפולה הוא הגואל, וזהו כי השבע השביע אח בני ישראל לאמר פקוד יפקוד מי שיאמר פקוד יפקוד והעליתם, לא אמר ועליתם אלא והעליתם ביוצא לשני. ובמדרש מפני מה לא צוה לבניו, אמר יוסף אבי בא לרצונו ואני העליתיהו, אני ירדתי בעל כרחי, בבקשה מכם ומשביע אני עליכם שממקום שגנבתוני לשם תחזירוני, א"כ לזה אמר ויקח משה את עצמות יוסף, למה משה כי השבע השביע את בני ישראל והעליתם ממקום שגנבתוני לשם תחזירוני, לא הקפי' אלא על העלאה לא על הלקיחה, ומה שדרשו ז"ל אין המצוה נקראת אלא על שם גומרה מצאו מקום לדרוש, והיה ארונו של יוסף מהלך מאליו, לפי שהיה של מתכת וכבד להוליכו, וכדי שלא להטריחם היה הולך מאליו:

3עוד השביעם כי היה אפשר לשלוח לפרעה ויחלה פניו יש לנו בית הקברות בארץ כנען כמו שידעו מיעקב שהוליכוהו לקברו שם, ויחלה פני השרים ופני גדולי המדינה שיחלו פני המלך להוליכו לקברו בקברי אבותיו, כי ודאי לא יעיזו פנים כנגדו, כי אפילו אחר שמת אז"ל שבאו המצריים ואמרו נזדווג לאלו אמר להם עד עכשיו אתם חיים משלהם ואנו מזדווגים להם אילולא יוסף לא היה להם חיים, והורידוהו מגדולתו ג' חדשים, משמע שהיה אוהב יוסף, אלא אמר יוסף כשיראו ישראל עצמן בגלות והגלות כבד עליהם יתיאשו מן הגאולה ולא יאמינו בקץ, ואם לא יאמינו לא יצאו, כמו שאז"ל למה מתו הרשעים בג' ימי אפילה שלא האמינו בקץ, לזה השביעם שישביעו לבניהם ובני בניהם אחריהם להודיעם שעתיד שיגאלו כדי שיאמינו ויהיה להם לב לסבול הגלות, ויזכו לצאת כשיראו שאניח עצמותיו שם, לזה נקראו ישראל על שמו שנאמר אולי יחנן ה' שארית יוסף, וכה"א רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף, רועה ישראל שהוא משה אמת שאתה רועה אבל המנהיג הוא יוסף, נוהג כצאן יוסף שבסבת שבועתו יצאו ע"כ:

4ובמדרש מפני מה נקרא יוסף עצמות, מפני שלא מיחה בכבוד אביו לפי שאמרו לו עבדך אבינו כמה פעמים ולא אמר להם מידי, הוקשה להם ז"ל שיוסף נחנט ודרך החנוטים שאינם כלים ואין הבשר מתאכל אלא מעמיד אותו בלחותו, א"כ איך אמר ויקח משה את עצמות, אלא לפי שנתעדן בשרו בשמעו עבד, לזה נתאכל הבשר למירוק. דבפרשת ויחי פירשנו סוד החניטה של יעקב:

5ובזוהר (בראשית קע"ב ע"ב) אמרו סוד ויקח משה את עצמות יוסף למה משה ולא אחר ז"ל, ת"ח תיאובתא דדרגין מסאבין לאו איהו אלא לקטרגא בסטרין קדישין, יעקב דאיהו תסבורא קדישא כלהו כמן ליה וקטרנו בהדיה, בקדמיתא נשכיה חויא כד"א ויגע בכף ירכו, השתא נשכיה חמור, תמן איהו קאים לגבי חויא אבל השתא שמעון ולוי דאתו מסטרא דדינא קשיא קיימו לגבי דחמור ושלמי עלוי בכל סטרין ואתכפיא קמייהו כד"א ואת חמור ואת שכם הרגו בחרב ושמעון דאיהו שור מזליה אתא על חמור וקטרג ביה בגין דלא יתחברון כחדא, לבתר אתא שור ואשתלים בחמורים דכלהו מסטרא דחמור, יוסף שור ומצרים דאינון חמורים שנאמר אשר בשר חמורים בשרם, לבתר בני יעקב נפילו בין אינון חמורים בגין דאזדווג שור בהדייהו ונשכו לון גרמיא ובשרא עד דאתער לוי כמלקדמין ובדר לאינון חמורים לאכפייא לון ותבר תוקפהון מעלמא ואפיק לשור מתמן, הה"ד ויקח משה את עצמות יוסף עמו ע"כ:

6עוד ויקח משה את עצמות יוסף עמו רמז למה שאמר במדרש שהיה ארון של יוסף מהנך עם ארון חי העולמים, ולזה רמז ויקח מש"ה הש"ס את עצמות יוסף עמו עם ארון חי העולמים והיה הולך מאליו, וזהו רמוז בדבריו שאמר בפרשת ויחי והעליתם את עצמותי מזה, לא אמר אתכם, וכוונתו לומר להם שאינו מטריחם שיעלוהו לא"י אלא מזה ממצרים לבד ואח"כ הוא ילך מאליו, ומה שאמר משה אתכם והוא לא אמר אלא מזה לבד, כבר תירץ רש"י ז"ל שאמר לאחיו השביע כן למדנו שאף עצמות השבטים האלו עמהם שנאמר אתכם, כלומר שמי שהשביעם אינם יכולים להעלותו אבל לפחות ילך עמם כמו שהם הולכים עצמות כן הוא ג"כ עמהם. ובזה נתרצה הקושיא שהקשינו איך בני ישראל עברו על השבועה ואיך הניחם משה לעבור עם מה שאמר רש"י ז"ל לאחיו השביע כן והם כבר מתו, א"ת עצמו"ת גימ' אל"ו ה"ם עצ"י שטי"ם עם ה' אותיות, וכן במדרש ובני ישראל עשו הם עסוקים בבזה ומשה הוא עסוק בעצמות יוסף ובכלי המשכן שהכין יעקב אבינו, ולזה תמצא בפ' ויקהל שאמר וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבודה הביאו, וכל אשר נמצא אתו מוטעם, לומר שלא נמצאו עצי שטים לכל המלאכה אלא עם הרשום והידוע שהוא משה, עוד רומזים באת עצמות א"ת אל"ף תי"ו עם ב' מלות גימ' עצ"י שטי"ם: