שפתי כהן על התורה, שמות טו:א
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 15:1
Open in the reader →1אשירה לה'. היל"ל נשירה כי משה וישראל משוררים. אבל אמר אשירה לומר שחלה על כל אחד ואחד מישראל רוח הקודש וכיון למה שאמר חבירו וכולם כוונו למה שאמר משה כי כולם נכללו בו כמו שאמר שכולם עלו לרגלי שנאמר שש מאות אלף רגלי שנשמותיהם הם ניצוצות מנשמתו, א"כ אין מן התימה שכוונו למה שאמר ואמר אשירה לה' הוא עשה עמי כדי להודיעני שמו שנאמר וידעתם כי שמי ה', כי לזה נראה למשה בשם זה לעשות נסים מפורסמים כמו שאמר פ' בא אל פרעה והואיל ועשה ממנו נסים בשם זה א"כ אשירה לשם זה כי גאה גאה כי עתה כביכול בגלות של ישראל, אבל עתה שישראל עלו ונתגאו עלה בעלויין של ישראל:
2עוד כי גאה גאה לפי שאמר וענותך תרבני אבל כשנתגאה פרעה נתגאה עליו לזה גאה כתיב. סוס ורוכבו, אע"פ שלקח עמו שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים כולם נחשבים לסוס אחד, ולפי שהסוס הוא גאה שהולך על צדי הדרכים, לזה גאה גאה לפי שהרוכב מתגאה בסוס והסוס ברוכב. רמ"ה בי"ם אותיות רה"ב מי"ם, מים גימ' מלך, כאלו אמר רהב שהוא מצרים שנקרא רהב ומלכם, רמה בים, כמו שאמר במדרש סוסיהם ומרכבותיהם לא נאמר אלא סוס ורוכבו מלמד שנטל הקב"ה שר שלהם תחלה והשליכו לתוך הים נאמר רמה בים כיון שראו ישראל שרה של מלכות מצרים נופל התחילו לומר שירה ושבחה לכך נאמר רמה: