שפתי כהן על התורה, שמות טז:כב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 16:22
Open in the reader →1ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה ויבאו וגו'. כיון שראו לחם משנה נפל לבם ואמרו סופו לבא לידי נותר וירום תולעים לזה פסיק ויהי שפחדו, ויהי לשון צער שנצטערו וגם פחדו שמא לא נשאר יותר מן לזה ירד משנה או שמא רעבתנים הם שירד להם שני העומר לאחד, שמאחר שאמר משנה למה חזר ואמר שני העומר לאחד, לזה באו כל הנשיאים ויגידו למשה, גם ראו שיהיה משונה, וכן דרשו ז"ל משנה משונה בטעם משונה בריחו, כמו מעשה רבינו הקדוש שעשה סעודה לאנטנינוס בשבת ערבה לו ועשה לו אותה סעודה בעצמה בחול ולא ערבה לו, אמר לו שהן חסרין תבלין אחד ששמו שבת (ב"ר פי"א), ועוד אמר לו קיסר לר' יהושע בן חנניא מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף אמר לו תבלין אחד יש לנו ושבת שמו (שבת קי"ט.). גשמי מפני שעשאו לשם שבת כך ק"ו למן שהוא רוחני, ובפרט מזון יום ששי לפי שהוא קרוב למדת שבת שמזונו יותר זך: