שפתי כהן על התורה, שמות יז:טו

1ויבן משה מזבח. מזבח זה למה, המזבח הוא להקריב עליו קרבנות וכאן למה, אלא לפי שראה משה שהשר של עמלק הוא אחוז למעלה ויהושע לא גבר עליו אלא החלישו לבד, אמר משה שמא יגע ויבא לטמא מקדש ה', לזה אמר ויבן משה, שחזק המקום שלא יכנס שם ערל וטמא ובנה מזבח ה' שלא יהרס, כמו שעושין למדינה כשבא עליה צר הצורר שעושים לה חזוקים ומגדלים וחומה כדי שלא יוכל לבא עליה. כן עשה משה שחזקה וסמכה עם בעלה, ולזה תמצא בפ' זו כ"ו אותיות וז' מלות שהיא בת ז' והיא מהם. ויקרא שמו ה' נסי. גימ' סמ"ך כמו שאמר שסמכה עם הוי"ה וזהו הוי"ה נס"י. עוד נסי ע"ה גימ' חזוק והבן. ויאמר כי יד, כלומר כשתגע יד בה"א שהיא יד שמאל יד הפחד והגבורה על כס, כלומר כשהיא בחסרון וה היא נקראת יה שנאמר אם עונות תשמור יה, אז תלחם עמו ולא תניחנו ליגע. מדר ד"ר, גימ' תח"ם תמ"ח, ותמלא עליהם חמת, חתם שנגע בחותם מלך. וכתב הר"ר מנחם רקנטי ז"ל, וי"מ כי על לא הזכיר כי אם חצי השם הראשון כי חצי השם האחרון הוא בגימ' ח"י במלוי, כזה ו"ו ה"א, וכאלו נשבע כביכול שאיני חי עד שאעשה נקמה בעמלק, והנה השם ביו"ד ה"א כאלו נרמז בו חי ה'. כי חצי אחרון הוא ח"י וחצי ראשון במלואו כזה יו"ד ה"א עולה כ"ו כמספר השם הגדול ע"כ, והבן:

2גימטריאות ויסב אלהים. הקב"ה היה סביב להם שנאמר וה' סביב לעמו. ד"א לשון הסבה מכאן רמז להסבה בליל פסח:

3באתם. בא תם, בא יעקב שנקרא איש תם. באתם, אבתם, נגד אבתם עשה פלא:

4לנחתם. לנחת שלהם, ד"א לנחתם כאלו הדרך חתום ורשום לפניהם:

5בעמוד א"ש ל"האיר, אשל, האיר בזכות של אברהם שנטע אשל שנאמר ויטע אשל. ויגד למלך מצרים כי ברח, מי הגיד לו עמלק, שכן כי ברח גימ' עמלק:

6ביד רמה. ביד הקב"ה שהיא רמ"ה שנאמר ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל, שיצאו חיילים חיילים מלאים עושר וכבוד, ימין ה' רוממה שיצאו ביד רמה, ולא היו רואים אותם דכתיב ה' רמה ידך בל יחזיון, אבל אח"כ כשרדף אחריהם וראה אותם הולכים דגלים דגלים יחזו ויבושו ויאמרו וי, כמו שאמר המדרש על ויהי בשלח:

7לפני בעל צפון ופרעה הקריב, שהקריב לו קרבנות אמר זהו אלוה גדול שאסר ישראל במדבר:

8מצרים נוסע אחריהם. ר"ת גימ' מלאך, מלאך של מצרים נוסע אחריהם:

9התיצבו וראו. בהצבה שאתם מזומנים לה שהיא מעמד הר סיני, שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר בזכותה תראו את ישועת ה':

10אשר יעשה לכם היום. ר"ת אליה כמו שאמר' ז"ל על פסוק לסוסתי ברכבי פרעה, שפרעה היה רוכב על סוס זכר ואליהו נדמה לו סוס נקבה והיה אומר לו מפני מה אתמול לא היית הולך ועכשיו אתה רץ והולך, והוא אומר לו ראה מה בים, זהו רמה בים:

11ה' ילחם לכ"ם, מלך, שנדמה לו הקב"ה כמלך עם חיילותיו והיה נלחם עם המצרים, שנאמר ויצא מלכם לפניהם וה' בראשם:

12ובקעהו. מתחיל בו' ומסיים בו' שנבקע הים י"ב בקיעים:

13ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, וסמיך ליה ואני, גם אני אבוא עמהם:

14ויבקעו. בראש ו' ובסוף ו' ויעקב באמצע לומר שבזכות יעקב וי"ב שבטים נבקע הים:

15מימינם. בזכות התורה שנתנה בימין דכתיב מימינו אש דת כו', ומשמאלם בזכות התפלין:

16באשמורת הבוקר. באש מורת, באש היה מורה על המצרים דכתיב וישלח חציו ויפיצם וגו' וכתיב ברד וגחלי אש:

17ויסר את אפ"ן, גימ' סמאל:

18לאיתנו. בזכות אברהם שנקרא איתן האזרחי, והוא איתנו של עולם:

19והמים להם חומה. חמה כתיב, בשביל ע"ז שעברה עמהם, שנאמר ועבר בים צרה. ד"א חמה זרחה להם בתוך בקעי הים:

20ויושע ה', קרי ביה ויוושע ה', כביכול אף הוא נושע עמהם, וכתיב לה' הישועה:

21תהומות. תהו מתו:

22יכסיומו. יכס יומו, יכסה יומו ומזלו:

23תרע"ץ אויב, צרעת למפרע שעתידין ללקות בצרעת:

24כסמו ים. כוסם ים, כוס התרעלה שלהם הוא ים:

25נורא תהלות עושה פלא, ס"ת אתה, וכה"א אתה האל עושה פלא:

26נטית ימינך תבלעמו ארץ, שהיתה יראה פן תקולל כמו שנתקללה כשבלעה דמו של הבל לזה נשבע לה בימינו:

27בתופים ובמחלת. כתיב, רמז למה שאז"ל כל האומר שירה מוחלין לו כל עונותיו:

28לחם משנה. מ' שנה:

29כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה, רמז על משה שלא כהתה עינו ולא נס ליחה ולא שלטה בו רמה:

30ויבא עמלק. עם ל"ק, שרצה ללוק דמן של ישראל:

31מחר. רחם עליהם הקב"ה. ד"א אברהם בגימ', שעמדה להם זכותו של אברהם:

32ירים יד"ו, גימ' כ', בזכות אברהם שהוה בדור כ':

33ויקחו אבן. בזכות האבות שנקראו אבן שנאמר משם רועה אבן ישראל:

34מזה אחד ומזה אחד. זכות האבות שנקראו אבן והאמהות שנקראו גבעה. י"ג אותיות בשם האבות י"ג אותיות בשם האמהות, זהו מזה אח"ד ומזה אח"ד, גימ' י"ג:

35מחה אמחה. גימ' זה המן. אמחה, מנין אמחה כתוב המן במגילה:

36מתחת השמים. רמז על המן ובניו שנתלו על עץ בין השמים לארץ:

37כס יה. גימ' המן, שנשבע להכרית זרעו:

38דר דר. לשון קוץ ודרדר, שהיה קוץ מכאיב לישראל: