שפתי כהן על התורה, שמות יח:יד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 18:14
Open in the reader →1וירא חותן משה את כל אשר הוא עושה לעם, לא נזכר שמו מכאן ולהלאה, וכאן אמר ויבא חותן משה, אח"כ ויאמר משה לחותנו וגו' ויאמר חותן משה אליו וגו' וישמע משה לקול חותנו וגו' וישלח משה את חותנו. טעם הדבר כי קודם שראה בישובן ובטכסיסיהם עלה בדעתו שיש לו יתרון עליהם לפי שהניח מקומו והניח כל הכבוד שהיה לו וסבל כאב המילה ובא ונתגייר חשב שיש לו יתרון עליהם, וזהו יתרו שהיה יתר שאת, כשראה ישובן וסדר הנהגותיהם אז ידע בודאי שקטן שבישראל אזרחי יש לו יתרון עליו, לפי שהן בני אברהם יצחק ויעקב וסבלו עול הגלות ולא נתערבו בנשותיהם של מצרים אפילו שהיו כולם שטופי ומה, ולא שנו לשונם ולא שמותיהם כדי שלא יתערבו עמהם, כשראה כן אז ידע שאין לו יתרון עליהם אדרבא הוא גרוע מהם לזה לא נזכר שמו:
2מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדך, פירש"י ז"ל אתה יושב כמלך וכולם עומדים, והוקשה הדבר ליתרו לפי שהיה מזלזל בכבודן של ישראל והוכיחו על כך. ויאמר משה לחותנו כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, לא אמר לדרוש ה' אלא אלהים כי בזה השם יכולין לדרוש מה שאין כן בשם הוי"ה, ועל זה רמז במן שאמר זה הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה, שהם היו רוצים לידע מהותו כמו שאמר מה הוא כי לא ידעו מה הוא, אמר להם משה אין לכם רשות להרהר אלא בשם אלהים, לאכלה גימ' אלהים. א"כ אמר לו משה ראוי להם לעמוד לפי שבאים לדרוש אלהים, ואפילו זה השם אין להם ראוי לדרשו כ"כ, ולזה לדרש חסר: